קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
דעה: הדרישה לשיתוף פעולה בינלאומי הינה גבוהה מתמיד, בשל התלות הכלכלית ההדדית העמוקה, ההידרדרות במצב הסביבה, ההתפשטות של האיומים העל-לאומיים והאצת השינויים הטכנולוגיים.
"הניהול הגלובלי" מכוון לא לממשלה עולמית (שאף אחד אינו מחכה לה ואינו רוצה אותה), אלא למשהו פרקטי יותר: למאמצים המשותפים של המדינות הריבוניות, והארגונים הבין לאומיים על מנת לתת מענה לאתגרים המשותפים ולהשתמש במשאבים שנמצאים מעבר לגבולות הלאומיים.
הפוליטיקה העולמית נשארת מבולגנת, מפני שהיא מורכבת מיחידות ריבוניות עצמאיות שאינן מכירות באף סמכות גבוהה יותר. מה שהוכרז כניהול, זאת "שמיכת טלאים" שתפורה בחיפזון ומורכבת מכל מיני מבנים פורמליים ובלתי פורמליים.
בנוסף לארגונים העולמיים עם חברות רשמית שהוקמו לפני זמן רב, ישנם גושים אזוריים רבים, בריתות רב-צדדיות וצוותי אבטחה, גופים ומנגנונים קבועים לצורך יעוץ, מועדונים, קואליציות והסכמים בנושאים ספציפיים, רשתות מקצועיות על-לאומיות, ארגונים טכנולוגיים, אשר מפתחים תקנים ורשתות גלובליות לתיאום של פעולות משותפות ועוד.
זה תוהו ובוהו שאינו נשלט, אבל יש לו יתרונות. אף ארגון רב צדדי לא יכול להתמודד לבד עם כל הבעיות העל-לאומיות המורכבות, שלא לדבר על איך לעשות את זה בצורה יעילה ונמרצת.
הביקוש לניהול גלובלי אפקטיבי עולה על ההיצע והפער הולך וגדל. אף על פי שמוסדות רב צדדיים עד כה הצליחו להימנע ממשבר עמוק, הם מגיבים לצרכים ההכרחיים של הקהילה הבין לאומית בצורה איטית ומסורבלת מדי.
התייחסותי: אין ספק, שהעולם יגיע למסקנה שניהול אחיד גלובלי הוא הפתרון היחיד של הבעיות העולמיות. ניתן לנהל את הקהילה העולמית רק אם ההמונים יקבלו חינוך אחיד והבנת העולם הסגור האינטגרלי. לכן כבר עכשיו מתעורר הצורך בחינוך אינטגרלי כדי להתמודד עם הכאוס.
ידיעות קודמות בנושא:
הסוף של המדינות הלאומיות
ביחד או לחוד?
האם זה הזמן ליצירת ממשלה עולמית?
ואדם צריך גם לבקש סליחה מחבריו ממש ולא רק בעבודה פנימית.