הספר "מפסל" את האדם

שאלה: למעשה, אנחנו צריכים רק להגיע להשתוות הצורה עם הבורא. אז בשביל מה כל הספרים והדיבורים האלה על ביטול עצמי ועל איחוד? צריך פשוט לדרוש השתוות הצורה וזהו.

תשובתי: בבקשה, תדרוש. רק איך? המקובלים כתבו ספרים אך ורק לצרכי ההתקדמות. בכללות אנחנו לומדים שני סוגים של ספרים:

– ישנם ספרים שמביאים לנו המאור המחזיר למוטב – זה בעיקר כתבי בעל הסולם.

– הספרים האחרים, ספרי רב"ש, מלמדים כיצד לפנות לכתבי בעל הסולם: באיחוד, יחד עם הקבוצה, בכוונה הנכונה.

ללא הדרכה זו, אתה לא תשיג כלום. צריך שמישהו יכוון אותך.

שאלה: ובכל זאת, מדוע בעל הסולם לא כתב ספר כיצד להגיע להשתוות הצורה עם הבורא?

תשובתי: אסור. אני בעצמי צריך לחפש את השתוות הצורה, אני בעצמי צריך לגשש ולמצוא אותה. ואז להבין מה זה, להבין שבדיוק את זה אני צריך, שבדיוק לזה אני שואף.

ועוד כיצד לבקש כוחות כדי לבצע לממש את זה. הרצונות לא יכולים לבוא מבחוץ, אני צריך לעצב אותם מבפנים. בעולמנו הכול הפוך: אני פותח ספר בפיזיקה, במתמטיקה או במכניקה ולומד אותו. יש לי את הבסיס שאני זקוק לו עבור זה. ובהכנה הרוחנית אין בסיס כזה, כלים, רצונות כאלה. ואפילו אם המקובלים יכתבו ספר, אני לא אבין מה הם רוצים ממני. מה זה אומר: "תעלה את הנה"י לחג"ת?".

וזה אומר שבתחילה אני צריך להוציא מהספרים דרגות חדשות של תפיסה, כוחות חדשים, תגובות פנימיות חדשות, לפתוח את השכל, להרחיב את הרגש.

קודם כל, צריך להתפתח מבפנים ולשם כך הספר צריך לבצע עליי פעולות מסוימות, לעשות, "לפסל" ממני משהו, לקמץ את החומר שלי ולמתוח אותו על ידי השפעה ישירה והפוכה.

רק אז אני ארכוש מספיק עדינות, רגישות, ובקריאה שנייה אני כבר אראה במה מדובר.

לאחר כמה שנים האדם קורא "שמעתי" בכלל לא כמו שבהתחלה. אך כיצד להסביר את זה למתחיל? וזה אומר שאי אפשר להסתדר ללא ההדרכה והתרגילים…

בעל הסולם, "מאמר לסיום הזוהר", 03.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ספרים עם רמזים רוחניים
מדע האחדות ואמצעי העזר שלו
ברוחניות אין ספרים קלים