דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / הסכנות שבדרך ההתפתחות העיוורת

הסכנות שבדרך ההתפתחות העיוורת

תמיד האמנו שאנחנו מתפתחים בכוחות שלנו, בלי להבין שזאת לא יוזמתנו, אלא היא נובעת מתוך הטבע. עכשיו הכוח הפנימי הזה אבד, והאדם אינו יודע מה עליו לעשות. רואים זאת היטב על הדור הצעיר שאינו זקוק להישגים גדולים, הוא לא ממש מתרוצץ ולא מתעניין במשהו, אלא מעדיף פשוט להעביר את הזמן ולבלות.

לצעירים כבר אין אותו הכוח כמו פעם שדחף אותם לבנות ולעשות דברים גדולים. חוסר עניין, חוסר מרץ, כל אלה הם תוצאה של סיבות פנימיות. הכוח העליון אינו פועל בתוך האדם, אינו מעורר אותו, אלא רק מארגן תנאים חיצוניים סביבתיים.

בצורה כזאת, הטבע כאילו אומר לנו שעלינו להבין באיזה עולם אנחנו חיים. עלינו לחשוב באיזה כיוון ובאילו תחומים ברצוננו להתפתח? כיצד מקבלים כוח ושכל להתפתחות וכיצד לממש זאת?

קודם זה היה מתרחש מאליו במוח ובלב האדם, בהשגחת הכוח העליון שהיה מאלץ אותו לפעול בצורה אינסטינקטיבית. לכן, אנחנו ראינו כיצד צריך להתפתח, לבנות את החיים שלנו, ללמוד, לעבוד ומה להעביר לילדים. אבל היום זה כבר לא נעשה באופן אוטומטי, אלא ניתן לנו בחסד. לכן אנחנו מתחילים להרגיש ולהבין שקודם כוח הטבע היה מפתח אותנו ואנחנו בעצמנו ידענו לאן לפנות. הרצון הזה היה מתעורר בנו בעצמו.

אבל עכשיו הוא לא מתעורר ואנחנו מתחילים להבין שאכן הגיעו זמנים חדשים ואנחנו לא מבינים מה רוצים מאיתנו, כי אנחנו לא רוצים כלום. כלומר, בתוכנו לא מתעוררים שום רצונות. אז מה לעשות?

התנאים הסביבתיים נעשים יותר ויותר קשים. בקרוב נראה שאין מה לאכול ולשתות, שיותר ויותר קשה לבנות תנאי חיים מתקבלים על הדעת פחות או יותר. התנאים הסביבתיים ייעשו יותר ויותר גרועים כדי לחייב את האדם לבחור במטרה ובשיטת ההתפתחות הפנימית.

האדם נעשה כביכול בעל הבית לחייו ולגורלו, אבל איך הוא יידע כיצד לנהל אותם בזמן שכולם קשורים זה לזה, מדינות, חברות ואנשים.

זה מחייב אותנו לרכוש שיטה לניהול החיים שלנו. בכל הדורות בעבר האדם היה חכם מכיוון שהיה מתעורר בו כוח, רצון ושאיפות שונות. ולמרות הבלבול והפקפוק שלו באיזו חברה ובאיזו דרך התפתחות לבחור, הוא היה מברר זאת בצורה טבעית וידע כיצד לבנות את החיים שלו.

בזמננו, במצב החדש, עלינו להשיג את הכול מלמעלה, בזכות המאמצים שלנו. אבל אין לנו מושג כיצד לקבל מלמעלה את החלק הפנימי הדרוש להתפתחותנו: את השכל, הרגש ואת ההכוונה. אנחנו רק יודעים שזה חסר לנו ואנחנו לא יכולים להסתדר בלי השיטה הזאת שקיבלנו מלמעלה. קודם היא פעלה בצורה אינסטינקטיבית, מבפנים. אבל עכשיו כדי לקבל אותה אנחנו צריכים לעשות עבודה מקדימה, מאמץ, בקשה, תפילה (מ"ן). לכן אנחנו זקוקים לחכמת הקבלה. אבל דרך ההתפתחות הטבעית ("בעיתו") ממושכת וקשה. זה נקרא "ארבע מאות שנות הגלות", עד שנעבור את כל שלבי ההתפתחות הפנימית: בחינה א', ב', ג' ו-ד', ואז דרך מכות וצרות נגלה את הצורה הרצויה.

אבל, יחד עם זאת, לא במקרה שיטת הקבלה קיימת כבר בעולמנו, כבר ניתנה לאנשים, הועברה לאנושות, הותאמה ותורגמה לשפות רבות. לכן, אפשר להשתמש בה, ללמוד אותה ולממשה בצורה מאורגנת ובדוקה. אז אנחנו נתקדם בדרך "אחישנה". בדרך הזאת אנחנו לא צריכים לעבור אותם הייסורים שהיינו עוברים אם היינו מתקדמים בדרך "בעיתו", דרך כל ד' בחינות ההתפתחות.

אנחנו רוכשים את ההבחנות הללו בלי ייסורים, כפי שנאמר, "צדיק נוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן". כל זה מגיע לנו כתוצאה מהיגיעה ומהחיבור. על ידי זה אנחנו חוסכים המון זמן וסבל. זאת העבודה שלנו.

לכן, אנחנו חייבים בימים האלה לפתוח בהפצה רחבה, קודם כל לעם היושב בארץ ישראל ואחר כך לעולם כולו. וכל זה כדי שהאנושות לא תחפש בצורה עיוורת את דרך ההתפתחות, כי זה עלול להביא לצרות גדולות, בדומה להתפתחות הקודמת דרך מלחמות בלתי פוסקות.

מתוך שיעור על פי המאמר "זכו אחישנה, לא זכו בעיתה", 25.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
צריך לעשות משהו כדי לשנות את העולם
הגיוני? הגיוני!
מיליון דולר או האור העליון?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xiC0c

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest