הסכמה למשיכה ההדדית של "האור המקיף"

התכונות שהמקובל מגלה בתוכו לעומת האור, מביאות לו את הרגשת הגלות שבלעדיה אי אפשר להשיג את הגאולה. ומובן, שאת הגאולה, כלומר, הרגשת התכונות של הבורא: השפעה, אהבה, חיבור, איחוד, אי אפשר להרגיש אם לא הרגשת את ההתרשמויות ההפוכות, את מצב הגלות, התכונות העצמיות המנוגדות.

לכן כתוב: "בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את ליבו". "פרעה" מסמל עורף, הופכיות ישירה לבורא, שעל ידה מתגלה לנו כל המהות של הגאולה מתוך החושך העמוק של הגלות.

לכן, אנחנו צריכים להיות מוכנים להרגיש את כל המרירות של הגלות, שמאוד מאיימת ודוחה, ששוללת מאיתנו כוחות ומחייבת להיאנח עקב העבודה הזאת. אבל אי אפשר להרגיש ולגלות בצורה אחרת את תכונת ההשפעה, את הבורא, אלא רק מתוך התכונות של הנברא עצמו, שמתגלות "כיתרון האור מתוך החושך".

לשם כך נדרשת עבודה גדולה מאוד ותמיכה חזקה של הקבוצה. בכך שמתחברים ומשפיעים הדדית, קודם רק חיצונית ואחר כך גם פנימית, אנחנו עוזרים זה לזה, כמו שכתוב: "איש את רעהו יעזורו".

והעזרה לזולת אינה מסתכמת רק בלעורר מעט, לעודד, אלא נובעת מתוך הבנת המערכת. עד כמה כל אחד מבין ומכיר את האגו העצמי שלו וכנגדו יש לו איזו הבנה, הרגשה של השפעת הבורא, במידה הזאת, הוא כמו חלק של המערכת הכללית, מתעורר בעצמו ומתחיל לעזור לאחרים, בזה שמושך "אור מקיף".

אם אנחנו, לפחות במידה מסוימת, מתחברים, אפילו רק חיצונית, אבל כל אחד מושך את המאור המחזיר למוטב, אפילו הקטן, בזה אנחנו משפיעים זה על זה. לכן כל כך חשוב, עד כמה חזק וטוב יהיה החיבור שלנו. עד שהוא יעלה אותנו מעל לשנאה ההדדית שלנו, מעל לדחייה והריחוק.

אם אנחנו מסתכלים בצורה ריאלית ובהבנה על כל הבעיות האלה, אז אנחנו נותנים לעצמנו דין וחשבון, שאנחנו אדישים ושנואים זה לזה. אבל יחד עם זה, כמו אנשים מבוגרים שיש להם ניסיון בעבודה פנימית, אנחנו מבינים שחייבים להתגבר על הדחייה הזאתו להבריא את עצמנו בעזרת האור העליון, שמרפא את כל המחלות של האגו, שישנה אותנו ויחבר.

כך אנחנו מספקים זה לזה את המאור המחזיר למוטב, וזוהי העזרה לזולת. אנחנו כורתים בינינו כזאת ברית, שאפילו אם אדם נמצא בירידה, אז האחרים יכולים לעזור לו, להוציא ולהציל אותו מהמצב הזה.

מתוך שיעור על אגרת של בעל הסולם, 26.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מזמין על עצמי את האור
האקורד המסיים של השלב הראשון
תשתוקקו ותמצאו!