הסירה של הכוונות שלנו

שאלה: אם בזמן הקריאה בספר הזוהר אני לא מצליח להיות בכוונה, וברגע זה אני בכלל לא מבין בשביל מה אני צריך את זה, האם זה סימן שאני קודח חור בסירה?

תשובתי: קודם כל, אני צריך לברר האם בכלל דרושה לי "סירה", האם אני מתכוון להשיג משהו או לא? "סירה", זה צירוף ואוסף של כל הכוונות שלנו. והרצון ללא הכוונה זה חור אחד גדול. הכוונות שאנחנו יכולים ליצור מעל לרצונות, בונות לנו "סירה", התחלה (ראש) של מדרגה, מסך ואור חוזר, כלי רוחני. הכלי זה לא רצון, אלא הכוונה שמעליו. אינני מתחשב ברצונות עצמם, העיקר זה הכוונה שאני יכול לבנות מעל לרצון.

שאלה: במה מתבטאת האחריות שלי כלפי הקבוצה?

תשובתי: אם אני משתדל לחשוב על המטרה, אני ערב בכך לחברים שלי, שגם הם יחשבו עליה.

אם אני שומר על ה"סירה" שלי בעזרת הכוונות שלי, אם אני רוצה שנבנה אותה ככלי שלם עם מסך ואור חוזר, אם אני דואג בכל ליבי שהחברים יחשבו באופן קבוע גם כן על זה, אז אני בזה מחזיק אותם בכוונה. זו נקראת ערבות. על מה אני ערב? – על זה שהם לא יעזבו את המטרה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 24.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
בהיכנסנו לעולם הרוחני
מי קודח חור בסירה?
ככל שקשה יותר בלימודים, כך טוב יותר!