דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הסיפור של פורים – "גילוי הנסתר"

הסיפור של פורים – "גילוי הנסתר"

מובן שכל האירועים שמתוארים בסיפור של פורים הם רמזים לתיקונים שאנחנו צריכים לעבור. חשוב רק להעביר את התיקונים האלה מהשפה הציורית והססגונית של הסיפור, לשפת השינויים הפנימיים האיכותיים, כדי להבין שמדובר רק על חיזוק הקשר בינינו.

הרי בתחילת המגילה נאמר על עם ישראל: ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד בין כל העמים. כלומר, בין האנשים שמשתוקקים "ישר אל הבורא" ("ישר א-ל") חודר האגואיזם. האגו הזה שמבדיל ביניהם, הוא שמביא את העם הזה לסכנת השמדה.

אך כשעם ישראל (כלומר כולנו, כל מי שמשתוקקים לבורא) מבינים שחייבים להתאחד יחד, ומבצעים פעולות למען האיחוד והחיבור הזה, אז הכוח של מרדכי עולה, וכוחו של המן יורד, ואנחנו יכולים לשלוט על האגואיזם שלנו, מעל לשנאה שמפרידה בינינו.

הרי בכל אחד מאיתנו קיים ה"המן" הפרטי שלו, ואותו אנחנו יכולים "לתלות על העץ", על עץ המוות שנהפך לעץ החיים. וכך אנחנו מגיעים לגילוי הבורא. כי דווקא אותו מסתירה ומגלה "מגילת אסתר" (מלשון "גילוי הנסתר"). ובזכות העבודה שלנו עם הכוחות הללו, מרדכי ואסתר, אנחנו משיגים את גילוי הבורא.

הבורא, הכוח העליון, אינו מוזכר אף פעם בצורה ישירה במגילה. מסופר על המלך אחשוורוש, אך לא על הבורא, מפני שהבורא מתגלה כבר כתוצאה ממילוי הכלים המתוקנים. הבורא מורגש רק בכלים המתוקנים, בתור הקשר ההדדי שלהם. אותה האהבה שאנחנו מרגישים זה כלפי זה במצבנו המתוקן, נקראת גילוי הכוח העליון, הבורא.

וכשאנחנו קוראים את מגילת אסתר, חשוב לא רק לפענח ולגלות תחת איזו דמות מסתתרת איזו תכונה רוחנית: איפה שם זעיר אנפין, מלכות (מלכת אסתר), מה היא מסתירה וכיצד היא מתחברת לז"א ולמרדכי (לבינה).

מרדכי הוא תכונת ההשפעה, תכונת הבינה, והמן הוא כל עולמות בי"ע דטומאה, הרצונות הטמאים, הקליפה, הנחש, "קוֹף" במקום בן אדם (שמו של הקוֹף כשמה של האות "ק", שיש בה מקל ארוך שיורד למטה מכל שורת האותיות, בדומה לזנב של קוֹף, ומזין את הרצונות הטמאים). אך העיקר הוא למצוא אלו תכונות מסמלים המושגים הללו ביחסים בינינו.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 20.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
פורים – גמר התיקון
מדוע המלך אוהב את המן (האגו)?
והעיר שושן נבוכה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest