הסיכוי האחרון

שאלה: באילו אמצעי עזר אנחנו יכולים להשתמש בהכנה לכנס בערבה?

תשובתי: תנסה לתאר לעצמך שזהו הסיכוי האחרון שלך.

לא מדובר על החיים הגשמיים, שרבים היו מוכנים לוותר עליהם. מחצית מאוכלוסיית כדור הארץ הייתה לוחצת על הכפתור שהיה מאפשר לה למות ללא כאב, אם הייתה לה הזדמנות כזאת. האנשים אינם מפחדים מהמוות, אלא מתהליך המיתה.

לכן אנחנו צריכים לחייב את עצמנו לחשוב על התנאים שניתנים לנו היום. לאחר הכנסים שלנו, לאחר ההכנה והחיבור, פשוט אין לנו דרך חזרה. כל העולם דואג לעתידו ואינו יודע למה לצפות. הוא חסר אונים בפני התפתחות המשבר. ואם אנחנו לא נמצא את כוח החיבור, לא יהיה לנו מה לעשות עם עצמנו ועם העולם. אם ניכשל, אנחנו נגמור לא עם החיים הגשמיים, אלא עם החיים הרוחניים.

גם הנשים צריכות להבין את זה. הן צריכות לדאוג עבורנו וללחוץ עלינו. וגם הגברים צריכים להבין את זה. אנחנו חייבים להתעלות מעל לכל מה שמפריד בינינו, מעל לוויכוחים ולחוסר ההבנות, מעל לסכסוכים ולחיכוכים. אדרבה, הם יכולים להישאר, וזה יאפשר לנו להתעלות מעליהם עוד יותר. כי האדם גדל רק עם גדילת האגואיזם, בהתנגדות אליו. אז מצידנו שהאגו יעלה עוד יותר. אנחנו זקוקים רק לכוח הסבל, ואז נצליח פעם אחר פעם.

אני אופטימי. יש לנו כוחות בארץ ובכל העולם. אפילו אם כמה קבוצות חוות מצבים קשים, בסופו של דבר הכול יסתדר. כזאת היא הדרך. לא ניתן לברוח ממחלות הילדות. יתר על כן, הן מחזקות אותנו ונותנות לנו חיסון לכל החיים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מבוא לספר הזוהר", 03.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
הרצון שיפריח את המדבר
מתי יהיה טעם ללכת למדבר
התמיכה הנשית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/W6jx9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest