הסידור – סאגה אודות החיים הרוחניים

התגובה של הנשמה למצבים שהיא עוברת מתבטאת במילים שכתבו המקובלים ושסודרו בסידור התפילה (סידור מלשון "סדר", מעבר של מצבים). איננו מבינים מה כתוב בסידור, ולאלו התרשמויות והתפעלויות של הנשמה מתייחסים השמות האלה, האותיות האלה, החיבור בין האותיות, והחיבור של המילים למשפטים.

כל הסידור מסודר כך, שעבור כל נשמה שמרגישה את השינויים שהיא צריכה לעבור במצב מסוים – התהליך הזה מתבטא באותן המילים של התפילה. לא חובה לבטא את המילים הללו בקול רם, הנשמה תרגיש אותן מבפנים, התפילה הזאת תהפוך למבנה הפנימי שלה.

כל אות היא סדר מסוים, רצף עקבי של כוחות קבלה והשפעה. וגם בתוך האותיות ישנם "ביטויים פנימיים", מילויים, טנת"א שלמה (טנת"א = טעמים, נקודות, תגין ואותיות – האורות, הנקודות, הכתרים מעל לאותיות, והאותיות עצמן). אלו המצבים שאנחנו עוברים.

הרצונות בתוכנו משתנים ומקבלים צורות שונות, שמזמינות בנו הרגשות שונות. וההרגשות האלה שנכתבות על הנייר, מקבלות צורה של אלמנטים רוחניים: אותיות, מילים ומשפטים.

כלומר, התפילה היא ביטוי חיצוני של ההרגשות הרוחניות הפנימיות. ולמען האמת, האדם אינו חייב שיהיה לו סידור. אם הוא עובר בתוכו כאלה מצבים, הם יהיו התפילה שלו.

ישנו צורך בסידור כדי להסתכל על צורת האותיות, ולתאר לעצמנו (אם אנחנו כבר מסוגלים לזה) אלו מצבים עלינו לעבור. לדמיין מה מחכה לנו. אם אני כבר נמצא בעולם הרוחני, אז לפי מה שאני קורא בסידור, אני יכול לגלות במקצת את מה שעתיד לקרות איתי, לאלו מצבים אני אכנס.

זה כמו שבעולם הזה אני מכיר כל מיני חוויות ודאגות אנושיות, ולכן כשאני קורא איזשהו רומן, אני יכול להזדהות עם האירועים שמתרחשים בו ולחיות אותם בתוכי. כך זה גם בעולם הרוחני.

מתוך שיעור על ספרו של האר"י "שער הכוונות", 21.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ברוחניות אין מילים
תפילה שבלב
מפת נתיבים של עלייה רוחנית