הסביבה של היום, זה אני מחר

שאלה: אם אני תלוי לחלוטין בסביבה, אז כיצד אני יכול להשפיע עליה?

תשובתי: אם תתבונן היטב, אתה תיווכח שבאמת כל מה שאתה תהיה בעתיד נקבע לחלוטין על ידי הסביבה, כלומר אתה זה חומר ביד היוצר, שזאת הסביבה, כי האור העליון מגיע בצורה מופשטת. והסביבה מייצבת אותך בזה, שהאור העליון הזה עובר דרכה ומשפיע עליך, ואז אתה יכול איך שהוא לתאר לעצמך את הסביבה, כיצד היא צריכה להיראות, כי זה העתיד שלך, בהתאם לזה את תרצה לחפש בסביבה את הצורה העתידה הזאת וכך להתייחס אליה. ואז פתאום אתה מתחיל לגלות, שבה קיימות התכונות העתידיות שלך ובכלל של כל העולם, מפני שהפרט והכלל שווים. ואפילו באדם הפרטי, אם אתה תתעמק בתוכו, אתה תראה את כל העולם עד לגמר התיקון.

לכן, כאשר אתה מתבונן בכזאת צורה בסביבה, מחפש והופך להיות תלוי בה, אז אתה מתחיל לגלות שבכל החברים האלה קיימים כל המצבים העתידיים המתוקנים, אף על פי שהם בעצם לא מזהים אותם בתוכם. כך המקובל הגדול רבי יוסי בן קסמא למד מהתלמידים החדשים שלו, כמו שנאמר: "מכל תלמידי השכלתי".

דווקא בצורה כזאת אתה צריך להתייחס לסביבה, כי זו אותה המעטפת שמשפיעה עליך. וככל שאתה מתאר אותה בצורה יותר מתוקנת, כך במידה הזאת היא משפיעה עליך. אין לה צורה עצמית משלה, הכול תלוי איך שאתה בעצמך רואה אותה.

אפשר לשאול, אז מדוע נאמר, "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב." (תהלים א', א'). טוב לאיש שלא ישב בין הרשעים, ובטח שטוב לאיש שכן ישב בקרב צדיקים.

ודאי שמדובר על רשעים וצדיקים בסביבה נכונה וטובה, שמתקדמת לרוחניות. אבל העניין הוא, שהאדם בעצמו מקנה צורה לסביבה שלו. באופן שהוא מתייחס אליה היום, הוא קובע האם זו תהיה "סביבת רשעים" או "סביבת צדיקים". ובהתאם לכך הוא קובע איך הסביבה הזאת תשפיע עליו.

כי אנחנו לא יודעים מי הם רשעים או צדיקים. מלכתחילה אנשים משתוקקים לרוחניות, כך אני בכללות מגלה בחושים הגשמיים שלי (ראיה, שמיעה, טעם, ריח, מישוש). במוח ובלב אני רואה, שפחות או יותר כולם משתוקקים לרוחניות. ואיך שאני אקבל אותם מרגע זה והלאה, זה תלוי בי. ואיך אני אתן להם כל מיני תכונות, יותר נעלות ומכובדות, כך הם ישפיעו עליי.

אני בונה את הסביבה שלי, את המעטפת שמשפיעה עליי. ואז היא קובעת לא רק את ההשפעה הזאת, אלא גם את צורתו של הבורא. כי לבורא אין צורה. היחסים ביני לבין הסביבה מייצבים לי את דמות הבורא, שאין לו דמות, אני פשוט מתאר אותו לעצמי בצורה כזאת.

בהמשך, הסביבה הזאת הופכת עבורי לכלי חיצון שבו נמצא "האור המקיף". וכך, עד לגמר התיקון, עד שהכלי הזה גם כן מתייחד איתי ויהפוך לכלי שלי, לכל ה"אני" שלי, המלא ב"אור פנימי".

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 29.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
תגיד לי איך אתה רואה את הקבוצה, ואני אגיד לך מי אתה
אתה אוהב לראות שהאחרים גבוהים ממך?
במה תלוי העתיד שלי