הנשק החזק ביותר

שאלה: איך אפשר להבין, שהנוער מוכן לתפוס נושאים רציניים ושאפשר לעבור ממשחקי תפקידים לדיונים?

תשובתי: בעיקרון, הדיונים צריכים ללוות כל משחק, או שהדיונים עצמם צריכים להיערך בצורה של משחק.

בלי זה אי אפשר, כי אנחנו הרי כל הזמן משחקים. כאשר אני משתדל למצוא את הדמות שלי, אני רואה, שלי אישית אין אותה, אני ממש נזרק מקיצוניות לקיצוניות. ואיפה אותה הדמות הטובה ביותר שאני יכול לקבל על עצמי, להתלבש בה? את זה צריך למצוא בדיונים.

אדם כשלעצמו אינו קיים, אנחנו מהווים תוצר של החברה, נולדנו מחוסרי ערך ועוצבנו תחת השפעת ההורים, גן הילדים, בית הספר וכלי התקשורת. הסביבה עשתה מאיתנו, כמו מבצק, מה שרצתה.

ועכשיו אנחנו רוצים את כל זה לגלות: מה היא עשתה איתי, אילו תכונות ורצונות יש לי, האם יש בי משהו מעצמי. ואני צריך להגיע בדיוק למצב, שבו אני אראה שאין בי שום דבר מעצמי.

בהמשך צריך להראות לילדים שהדמות הטובה ביותר זה טוב לב, שפותחת לפניהם את כל האפשרויות. אם משתמשים בה נכון, אז הוא נשק עוצמתי מאוד. הוא עושה אותנו חזקים, נותן תחושה של ביטחון, מועיל לאדם ולחברה. אבל זה מתגלה בהדרגה, בדיונים.

ואחר כך מגיע התור של הבירור, מהי התכונה הזאת: טוב לב, יחסים הדדיים טובים, קשר טוב.

מתוך התוכנית "שיחות עם מיכאל לייטמן", 12.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
תרגילים בעטיפה מתוקה
בדרך ליחסים אידיאלים
בואו נעשה היכרות