קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיעור מס' 4 בכנס הקבלה בברלין.
כשאני יוצא מתוך התחושות שלי ומשתדל להיות בתוך מישהו אחר, אינני נכנס לתוך תכונותיו האגואיסטיות, אלא אני מתקשר עם מה שהוא עכשיו אפילו אינו מתאר לעצמו, עם הנשמה שלו, עם הפוטנציאל הרוחני שלו. אינני ממלא את החלק האגואיסטי הארצי שלו, אלא אני בונה בתוכו את עצמי, את הדמות הרוחנית שלי.
למען האמת, הנשמה שלי היא כל מה שאני יכול למלא באחרים. הנשמה אינה קיימת בתוך האדם. ה"נשמה" היא הרצון. הרצון אינו חומר, לא ניתן לשקול אותו במאזניים. זהו שדה, כוח, כוח הרצון שאני מכוון כלפי האחרים, שנכנס לתוך האחרים ונשאר בתוכם, בתוך אותה אינפורמציה שהכנסתי לתוכם כשרציתי למלא אותם. הרצון שלי מתחלק בין כל הנשמות, ברצונות הפרטיים והכלליים של בני האדם. בהתחלה אפילו אינני יודע את זה, ורק לאחר מכן, במדרגות העליונות, אני עובר למילוי אקטיבי. אותה הנטייה כלפי חוץ היא שבונה את נשמתו של האדם.
הגוף מת, הוא פשוט בהמה, אין בו כלום. מה שחשוב הוא עד כמה הצלחתי בחיי להעביר מתוך עצמי אל האחרים. לשם כך לא נדרשות פעולות פיזיות, אינני צריך להעביר לאחר לא כסף ולא כוח, אלא דווקא את הרצון. הרי הרצון הוא הכוח החזק ביותר בעולם. רק בכך מסתכמת השפעתו של האדם על אדם אחר.
ולכן תפקידו של החבר בקבוצה הוא להשקיע באחרים. בין אם אני רוצה בכך ובין אם לאו, מה שהשקעתי באחרים מתחיל לעבוד בתוכי. המשבר העולמי מגלה את התלות האגואיסטית בינינו. ממש כך אנחנו קשורים גם בנשמות. בכלל, הנשמה היא משהו משותף. קיימת רק נשמה אחת, אדם אחד, שכולנו חלקיקים שלו. עדיין איננו מבינים עד כמה אנחנו קשורים לחלוטין זה לזה, כמו חלקים של איזשהו אורגניזם רוחני, מערכת רוחנית.
אם כך, ההשפעה של כל אחד על האחרים נעשית בצורה ישירה וגלויה. אם אנחנו מבינים זאת, אנחנו מקבלים הזדמנות נפלאה להשפיע מרצוננו זה על זה, להעלות את כולם, לעזור לכולם. כל מה שצריך זה להפנים את העיקרון הזה, ואז פשוט נפרוץ קדימה. אם כל חבר בקבוצה, גבר או אישה, יבינו את זה, הם יוכלו להעלות את כולנו על ידי ההשתוקקות הפנימית שלהם. זה תלוי רק ברצונות הפנימיים שלנו, ליתר דיוק, בכוונה. הכוונה היא הרצון שעדיין לא מומש, לא התגשם. וזהו הכוח העוצמתי ביותר ביקום.
בעולם שלנו אנחנו רואים כי ככל שהכוח הפיזי עוצמתי יותר, כך הוא נעלם יותר. מי מסוגל להרגיש את הכוחות האטומיים? ובכל זאת, קילוגרם אחד שלהם מסוגל לחולל פיצוץ אדיר. גם לכל מיני גלים והקרנות יש תפקיד מרכזי מאוד בחיינו. אולם כוח המחשבה, כוח הרצון, הוא מעל כולם. לכן הדבר החשוב ביותר בדרך שלנו הוא הכוונות: עד כמה אנחנו יכולים לבנות אותן ולחבר אותן בצורה נכונה. כלומר, עד כמה כל אחד מאיתנו משתדל לחיות בתוך האחרים, לצאת מתוך עצמו, מתוך הגוף שלו, ולהיכנס לתוך הרגשת הנשמה.
זוהי הרגשה נפלאה ביותר, כשהאדם אינו קושר את עצמו עם הגוף הגשמי. כשהוא יוצא ממנו, הוא מתחיל להתייחס אליו כמו לאיזושהי בהמה שמלווה אותו: סוס, חמור, פרה, כלב וכדומה. הוא מטפל בגוף שלו, אך לגמרי אינו קושר את עצמו עם החיים בתוך ה"בהמה" הזאת. הוא כבר מרגיש שהחיים זורמים מחוץ לגופו, בשדה הכוח הגדול של השכל העליון.
מתוך שיעור מס' 4 בכנס הקבלה בברלין, 29.01.2011
ידיעות קודמות בנושא:
בעיה משותפת לשבעה מיליארדים
נשמה: לא מה שחשבתם
