דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "הנקודה שבלב" היא קרש הקפיצה אל הבורא

"הנקודה שבלב" היא קרש הקפיצה אל הבורא

אם אינני לוקח את הכוחות מהקבוצה, אני אגיע באופן בלתי נמנע למצב של התרוקנות מלאה, שבו לא יהיו לי שום כוחות להתקדמות (כעיקרון, אני חייב להגיע לכך). כלומר, אני לא ארצה להתקדם אפילו לא במילימטר קדימה לאותה הרוחניות, בצורה שבה היא תיראה לי ברצון האגואיסטי שלי.

ואז אני לא אדע מה לעשות, לזרוק הכול וללכת הביתה? אבל מה יהיה איתי הלאה? ואני מוצא את עצמי במצב של מכונית ש"נמצאת בניוטרל", ואינני מסוגל לחייב את עצמי לנוע קדימה. אך גם אינני מסוגל לנוע אחורה או להסתובב הצידה. הרי בשום מקום, היכן שלא נביט, בכל 360 המעלות, אינני רואה שום יציאה.

והאדם יכול להישאר במצב הזה שנים! עד שהוא סוף סוף יתחיל להבין שהקבוצה היא האמצעי היחיד, המקור היחיד שממנה הוא יכול לקבל את הכוח "לסבול" את הרוחניות. ואז הוא יקבל מהקבוצה את הכוח הזה לסבול את ההשפעה, ואת ההבנה שחשוב ללכת להתקפה ולכבוש את המצב הרוחני הזה. ואז הוא מתחיל להתקדם.

מכאן נהיה מובן, שרק הקשר עם הסביבה פותח בפנינו את ההזדמנות לעשות צעד קדימה. זה דומה לגרעין בתוך הקרקע, שחייב לספוג ממנה את כל המלחים והמינרלים ואז הוא יגדל. וגדילת הנשמה באדם הזה מתרחשת לאחר מכן תחת השפעת אותם הכוחות שהוא קיבל מהסביבה.

ולו עצמו קיים רק הרשימו (הגֵן רוחני). הוא היה חי כמו "חמור", התקיים בדרגה הבהמית, ולאחר מכן השיג את המצב ה"ניטראלי" (כמו ההילוך הניטראלי במכונית), שבו לא רצה להמשיך הלאה. זה אומר שהכלי הגשמי הבהמי שלו מיצה את עצמו, כמו גרעין שנרקב באדמה, וכבר לא היה לו מה לעשות הלאה.

וכאן מתברר האם הייתה לו נקודה שבלב. הרי עכשיו היא נשארת הנקודה היחידה שהתנתקה מכל הרצון האגואיסטי! עכשיו היא נשארה לבד, והאדם אינו רוצה להתקדם איתה קדימה. אך אם עכשיו הוא יצרף לנקודה הזאת רצונות והתרשמויות מהסביבה, התפעלות מגדלות המטרה, אז הוא יוכל להתקדם עם הנקודה הזאת. אין דרך אחרת.

לכן כל הנשמה שלנו נמצאת מחוץ לנו, בכל אותם הכוחות, המחשבות, הערכים, שאותם אנחנו מקבלים מהסביבה. ומעצמנו נשארת רק נקודה קטנטנה, והיא הדבר היחיד שנמצא אצלנו.

הנקודה הזאת היא אמצעי הקשר בין ה"חמור" שלנו (הרצון האגואיסטי הגשמי) והאדם שבנו. היא נקראת "הנקודה שבלב", טיפת הזרע הרוחנית.

כפי שקיימים מצבי מעבר, מצבי ביניים בין כל המדרגות: האלמוגים בין הדומם לצומח, החיה האגדית שנקראת "כלב השדה" (חצי-צמח וחצי-חיה) בין הצומח והחי, הקוף בין החי לבין האדם, כך גם קיימת "הנקודה שבלב", שהיא כמו האמצעי, ה"מקפצה" כלפי מעלה, מהאדם אל הבורא!

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 15.03.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האדם שרוכב על החמור
תרכין את הראש וקח כמה שאתה רוצה
משכו אותי ביד אל האושר!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hvXpI

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest