דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הניצוץ החי של הבריאה

הניצוץ החי של הבריאה

laitman_2010-12-12_9533.jpg

דווקא על ידי ההתנגשות, הפיצוץ, נוצר הניצוץ, כמו בהכאת אבן באבן. הניצוץ הזה הוא דבר חדש לחלוטין, הוא תוצאה מהמפגש בין שני הפכים שאינם ניתנים לגישור, הנאבקים זה בזה.

כל זה לא היה קודם, החומר תמיד היה נמצא תחת שליטת הבורא, ופתאום מתרחשת ההתנגשות הזאת שמולידה את הניצוץ. הניצוץ הזה אינו קיים לא בבורא ולא בחומר, לא בתכונת ההשפעה ולא בתכונת הקבלה. הוא נוצר כתוצאה מהמכה ומניח עבורנו יסוד, ובזה שאנחנו מתחילים לגדול מתוכו אנחנו נעשים עצמאיים.

רק בזכות הניצוץ הזה אנחנו יכולים לכנות את הכוח העליון בשם "בורא", שברא משהו שלא היה קיים בטבע. הניצוץ הזה הוא הבריאה.

כל דבר חדש מתחיל מהפריצה, מההתנגשות, מהניצוץ. והעבודה שלנו היא לבנות סביבו את כל החיים שלנו. הניצוץ הזה, זאת הנקודה העצמאית שממנה מתחילה ההתפתחות שלנו, כמו עובר בתוך אמא עילאה.

לאמא יש שני כוחות: חכמה וחסדים, אבל דרוש לי הניצוץ כדי להתחיל לגדול על ידי שני הכוחות האלה. אחרת זה לא יהיה נברא. רק מזרע כזה מתעברת אמא עילאה.

והנך חושב שאפשר להכניס לתוכה כל חתיכה של חומר והיא תתחיל לגדל ממנה אדם? היא לא תקבל שום דבר אחר. היא מורכבת משני כוחות: קבלה והשפעה, שמופרדים על ידי תהום, חתך, שליש אמצעי דתפארת. דווקא לשם אנחנו צריכים להכניס את הניצוץ שלנו, כי גם הוא נוצר מההתנגשות של שני כוחות מנוגדים. כאשר אנחנו מכניסים אותו בתוך אמא, באמצע בין שני הכוחות המנוגדים: חכמה וחסדים, בתוך קליפת נוגה, אז שם מתחיל לגדול מה שנקרא: "זרעו לברכה".

אם אני משתמש ברצון לקבל במידה שאני מסוגל ליצור עליו "מסך", כוונה על מנת להשפיע ומחבר אותם יחד, זה אומר שאני יוצר את עצמי. וכמובן, אני עושה את זה בעזרת העליון, הקבוצה, הסביבה, "בינה". ואז מה שמיוצב שם בפנים ייקרא "אדם".

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 21.03.2012

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/tUcCi

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest