דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הנטל הבלתי נסבל של האהבה החלוטה

הנטל הבלתי נסבל של האהבה החלוטה

הבורא מתייחס לנברא בטוב מוחלט ובהשפעה מלאה, ואם הנברא ירגיש כזה יחס, לא תהיה לו כל אפשרות לעשות משהו בעצמו, לא יהיה לו מה להוסיף לזה. זה ינצח אותו וירגיע אותו.

לכן קיימת מערכת הסתרה, העלמה, שמסתירה את האור הטוב והמיטיב ומחלישה אותו עד למידה כזאת שמאפשרת לאדם להיות בעל בחירה חופשית. ואז האהבה החלוטה, היחס הטוב, אינו משתק את הנברא, אלא נותן לו אפשרות להוסיף את היחס שלו ואת העבודה שלו.

אם האור היה מתגלה במלוא עוצמתו ונושא את הטוב והעונג, לא היה נשאר לאדם אף לא רצון אחד, והוא לא היה יכול לעשות שום תנועה ולשנות את עצמו איכשהו. אז הוא בכלל לא היה מרגיש את עצמו ואת הקיום שלו.

לכן אנחנו פועלים בתוך ההסתרה, זוהי הדאגה הראשונה של הבורא ביחס לנברא: להסתיר את עצמו, כדי לתת לנברא את כל עולם האין-סוף. דווקא בזכות זה שהאור נסתר, האדם יכול לרכוש את עולם האין-סוף ולהפוך להיות בעל הבית בתוכו, המנהל, הממלא והיוצר שלו. באופן כזה, גם האדם משיג את אותה מידת השלמות שמצידו נקראת "טוב ומיטיב" לבורא.

וכל זה מפני שהייתה קיימת הסתרה על האהבה החלוטה שמגיעה מהבורא לנברא. באותה המידה שבה האדם מסוגל לסבול את האהבה החלוטה הזאת, כשהוא מכין את עצמו מראש לכך שגילוי האהבה לא ישתק אותו – במידה הזאת האהבה הזאת מתגלה.

כל זה הוא רק גילוי האהבה… על אף שקיימות המון מדרגות רוחניות והרבה מצבים שונים מאוד, אבל בעיקרון מה שקורה הוא רק הגילוי של החושך והאור, וכל זה הוא גילוי של האהבה החלוטה, שממנה מתחילה ומסתיימת הבריאה. וכל המצבים האחרים קיימים רק למען הגילוי שלה.

בכל מדרגה של הסולם, האדם צריך לגלות במידה מסוימת את האהבה החלוטה הזאת, בהתאם לכלים/לרצונות שלו, כי אין שום מידה לעולם אין-סוף או לכל עולם אחר או לכל מדרגה אחרת או לכל מצב שהוא. הכול נמדד רק על ידי הרצונות של הנברא.

לכן, אם האדם משיג אפילו את המילוי הקטן ביותר, אם המילוי הזה שלם – הוא נראה לו כמו עולם אין-סוף, כי הוא הופך להיות העולם שלו. וכאשר הוא עולה למדרגה הבאה, הוא רואה שהמצב הקודם היה קטן והמצב הנוכחי שוב מצטייר לו כעולם שלם. וכאשר הוא מגיע לסיומו, אז נדמה לו שהוא נמצא בעולם אין-סוף ואין יותר מה להוסיף, כי הוא הרי משיג אהבה חלוטה במדרגה הזאת. אבל הוא צריך לראות במה בכל זאת האהבה הזאת אינה שלמה.

כאן קיים המושג של ג' קווים, והחלוקה לראש, תוך וסוף של הפרצוף הרוחני, שבגללו לא כל הרצונות נכללים בקשר של הבורא והנברא, ונשארים עוד רצונות לקבל אמיתיים (אח"פ דירידה), "לב האבן". כלומר ברור שהאהבה החלוטה עדיין לא הושגה. אבל בכל אופן, חלק ממנה מורגש בסיומה של כל מדרגה.

בעיקרון, הנברא כל הזמן צריך לעבוד ב"סור מרע ועשה טוב". לעשות טוב זה אומר להשתדל לבצע את העבודה הקשה ביותר: לחפש היכן אפשר להוסיף עוד אהבה. זה הדבר הקשה ביותר, מפני שכאן צריך לעבוד באופן ישיר עם הרצונות.

בכל מדרגה יש את הבעיות שלה, העבודה שלה והתוצאות שלה. אבל תמיד צריך לזכור שכל המצבים שאנחנו עוברים בחיים הגשמיים והרוחניים שלנו נובעים מהאהבה החלוטה של הבורא והצורך לגלות לנו אותה במידה השלמה.

מתוך שיעור על אגרת של בעל הסולם, 13.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
האהבה האינסופית חסרת-הגבולות
איך אפשר לעמוד בפני האהבה?
מנוע נצחי שעובד על אהבה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/rAFLm

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest