הנחישות בדרך

כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 5

על כל אחד מוטלת החובה, שעליה לא יכולים להיות שום ויתורים ומחילות: לדאוג לרגש השמחה, הביטחון והכוח, שמסתתר בסביבה שלנו. לא לגלות את החולשה האופיינית לו, לא לגלות חוסר החלטיות, לא להפגין את הזלזול, שמגיע שוב ושוב לפי מידת גדילת האגואיזם.

להיפך, אני חייב, מעל לאגו שלי, להקרין כל הזמן ביטחון, נחישות בדרך ושמחה, כסימן לכך שאני נמצא במצב המושלם.

יכול להיות שאין לי שום דבר, אך גם אין לי צורך בשום דבר. אני רק רוצה לשרות במצב של השפעה טהורה. הרי מה שלא ארכוש, זה יהיה רכוש של האגו שלי. רק כשאני מתנתק ממנו, כשאני שמח בכך שהוא ריק, ואינו דורש לעצמו שום מילוי, אז אני מתחיל לרכוש את העולם הרוחני. מעבר כזה נקרא "לידה רוחנית".

אני מאוד מקווה שלא נשכח את זה.

הרב"ש כתב באוסף "שלבי הסולם" (1984, מאמר 4, "איש את רעהו יעזורו"): "כל אחד ואחד צריך לעשות תשומת לב, ולחשוב במה הוא יכול לעזור לחבירו, לעשות לו מצב רוח מרומם. כי בענין מצב רוח, כל אחד יכול למצוא בחבירו מקום חסרון, שהוא יכול למלאות אותו".

ועוד ציטוט מתוך "שלבי הסולם" (1984, מאמר 1 חלק 2, "מטרת החברה – ב'"): "ובהחברה צריכה להיות שמירה יתרה, שלא יכנס בתוכם ענין של קלות ראש, משום שקלות ראש הורס את הכל".

מי שמזלזל במשהו בדרך, בלימודים, בהכרת גדלות החברים והמורה, הוא מחליש אתכם. תזרקו אותו מייד מהקבוצה. זהו השונא הגדול ביותר שלכם. אל תשאירו אותו. שיחשוב מה הוא עושה, שיתנצל, שיבין את הבעיה שלו ואז ניתן יהיה לקבל אותו בחזרה.

אפילו לשנייה אסור להחזיק בקבוצה אדם שמחליש אותנו בדרך. אם נשמור על החוק הזה, בהכרח נגיע למטרה בדרך המהירה.

מתוך שיעור מס' 5 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לעשות כל מה שבכוחנו
מעלית לעולם הרוחני
כיצד לעזור לחבר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/b3fJZ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest