דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הנה כל מה שדרוש לנו!

הנה כל מה שדרוש לנו!

העיקר שכולנו וכל אחד, צריכים להשתדל בכל האמצעים המלאכותיים, כלומר נגד הרצון, להזמין בתוכנו "נחיצות" להיכלל בקבוצה. כל אחד צריך לשכנע את עצמו, שהחלק הפנימי והרוחני של הקבוצה נמצא במצב מתוקן לגמרי, וזהו "המקום" שמתגלה הבורא. המקום הזה כבר מוכן ומחכה להתכללות שלך. ובמידת ההתכללות, אתה מגלה במקום הזה את העולם העליון.

כל אחד שנכלל בו יקבל הכול: עולם רוחני, נצחיות, שלמות, כוח עליון. כל זה נמצא שם בפנים! ה"מקום" הזה נמצא במצב של גמר התיקון, וכל החברים קיימים שם כגדולי הדור, למעלה מהכול.

אך כדי שיהיה לי קל יותר להיכלל במקום הזה, אני מבקש מכולם שישפיעו עליי, וזה נקרא סביבה. כלומר קיימת סביבה וקיים מקום. הסביבה צריכה לדחוף אותי כדי שאני אמצא את עצמי בתוך המקום המתוקן הזה. והסביבה יכולה כל הזמן לשקר לי, זה לא משנה, כי הרי הם בעצמם אינם נמצאים שם בפנים, אלא איפשהו בדרך. ואני מקבל את השקר הזה ב"לא לשמה", כאילו שמשתוקק להשפעה ואהבה. אך הסביבה כל הזמן מטיפה לי עד כמה זה חיוני, היא "עובדת עליי", ואני פתאום מקבל כוחות לבצע את הפעולה הזאת ולהיכנס לאותו "המקום" עצמו.

המקום הזה כבר מוכן מראש, אנחנו גם עכשיו כבר נמצאים בו, במצב ה-ג' המתוקן לגמרי. לכן כל מה שדרוש לנו זה:

1. כל אחד חייב לחפשׂ איך הוא משכנע את עצמו להיכנס לפנימיות הקבוצה, לאותו ה"מקום" שהוא יגלה את העולמות העליונים, את הבורא, את כל המציאות האמיתית.

2. כולם צריכים לשכנע את כולם ולשחק כלפי כל אחד ואחד, כאילו הם בסביבה מתוקנת, סביבה שמגרה את כולם, לוחצת על כולם ודוחפת את כולם להיכלל בה, כך שמבטלים את עצמם.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שפחה כי תירש גבירתה", 08.12.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/iL2wS

One comment

  1. האם לא יתכן שאדם יהיה מה שהוא, היינו, משתוקק להשפעה ולאהבה – משתוקק לתכלית קיומו בעולם הזה
    לאחר שכל מה שלמד, למד מתוך עצמו ולמרות "השפעת הסביבה" על אנשים בדרך כלל?

    האם אין טעם לפגם בכך שאדם המתיימר לרצות בכל מאודו להגיע להשפעה ואהבה, למטרה משותפת ותכלית הבריאה, יזדקק לתזכורות של הסביבה ובמיוחד סביבה שמטרתה כמטרתו?

    אמנם במצבי "ירידה" חברים עם מטרה משותפת יכלו להיות לעזר אך אם אין חברים פיסיים כאלו
    ואדם נאלץ להתמודד לבדו בכל המצבים, האין מה שצריך להיות החשוב ביותר ועליו לשים את הדגש הוא "המקום"? להתמקד ב"מקום"?

    והאם התלמידים הוירטואליים ברחבי העולם ובארץ המשתוקקים בכל מאודם להגיע למטרה ואינם מצטרפים לקבוצה מסיבות מוצדקות נחשבים פחות?
    או שמא הם ראויים יותר.

    ושאלה אחרונה החשובה לי יותר מכל. האם אין ולא היו מקובלים שהגיעו להשגות גבוהות לבד, ללא מורה וללא קבוצה-סביבה?

    תודה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest