הנה כל מה שדרוש לנו!

העיקר שכולנו וכל אחד, צריכים להשתדל בכל האמצעים המלאכותיים, כלומר נגד הרצון, להזמין בתוכנו "נחיצות" להיכלל בקבוצה. כל אחד צריך לשכנע את עצמו, שהחלק הפנימי והרוחני של הקבוצה נמצא במצב מתוקן לגמרי, וזהו "המקום" שמתגלה הבורא. המקום הזה כבר מוכן ומחכה להתכללות שלך. ובמידת ההתכללות, אתה מגלה במקום הזה את העולם העליון.

כל אחד שנכלל בו יקבל הכול: עולם רוחני, נצחיות, שלמות, כוח עליון. כל זה נמצא שם בפנים! ה"מקום" הזה נמצא במצב של גמר התיקון, וכל החברים קיימים שם כגדולי הדור, למעלה מהכול.

אך כדי שיהיה לי קל יותר להיכלל במקום הזה, אני מבקש מכולם שישפיעו עליי, וזה נקרא סביבה. כלומר קיימת סביבה וקיים מקום. הסביבה צריכה לדחוף אותי כדי שאני אמצא את עצמי בתוך המקום המתוקן הזה. והסביבה יכולה כל הזמן לשקר לי, זה לא משנה, כי הרי הם בעצמם אינם נמצאים שם בפנים, אלא איפשהו בדרך. ואני מקבל את השקר הזה ב"לא לשמה", כאילו שמשתוקק להשפעה ואהבה. אך הסביבה כל הזמן מטיפה לי עד כמה זה חיוני, היא "עובדת עליי", ואני פתאום מקבל כוחות לבצע את הפעולה הזאת ולהיכנס לאותו "המקום" עצמו.

המקום הזה כבר מוכן מראש, אנחנו גם עכשיו כבר נמצאים בו, במצב ה-ג' המתוקן לגמרי. לכן כל מה שדרוש לנו זה:

1. כל אחד חייב לחפשׂ איך הוא משכנע את עצמו להיכנס לפנימיות הקבוצה, לאותו ה"מקום" שהוא יגלה את העולמות העליונים, את הבורא, את כל המציאות האמיתית.

2. כולם צריכים לשכנע את כולם ולשחק כלפי כל אחד ואחד, כאילו הם בסביבה מתוקנת, סביבה שמגרה את כולם, לוחצת על כולם ודוחפת את כולם להיכלל בה, כך שמבטלים את עצמם.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "שפחה כי תירש גבירתה", 08.12.2010