דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הנברא מעמיד תנאי לבורא

הנברא מעמיד תנאי לבורא

עולם הצמצום זוהי המלכות שמצמצמת את עצמה ואומרת: "אינני רוצה לקבל יותר, אלא רוצה רק להשפיע! אני מסכימה לקבל, רק אם אוכל לעשות את זה בכוונה על מנת להשפיע ולהידמות לבורא, לאור!". זהו התנאי שלה, ואין ברירה, אנחנו ניאלץ להסכים עימה אם אנחנו רוצים להיות יחד עם הבורא, עם האור העליון.

אני נמצא עכשיו במצב שאני מוכן לקבל הכול מהבורא: תן, וכמה שיותר! כך אומר האגואיזם שלי, הרצון ליהנות. וזאת הסיבה שאינני רואה את הבורא, בינינו עומדת המלכות של עולם אין סוף, כל הרצון הענק המצומצם הזה. ולכן, למרות שאני מאוד רוצה, אינני יכול לקבל שום דבר! רק בתנאי שאני אסכים לצמצום ואהיה מוכן להציב לפני קיר, שלא ידאיג אותי כמה אור מגיע מהבורא אליי – אני לא אקבל שום דבר לעצמי, במידה הזאת אני מתחיל להרגיש שמישהו עומד לפניי.

אם אתפתח לכזה מצב, שחוץ מצמצום א' (צ"א) כבר קיים אצלי מסך אנטי-אגואיסטי ב-10 גרם, אז על ה-"10 גרם" האלו הבורא יתגלה ויאיר לי ב-"10 גרם" של אור שנקרא אור הנפש. אם המסך שלי (הרצון להשפיע) גָדֵל עד ל-1 ק"ג, אז הבורא יתגלה עם אור של "1 ק"ג", וזה יהיה אור הרוח. וכך נמדדות המדרגות הרוחניות. אני תמיד חייב להישאר תחת הצמצום והמסך, וזה עושה אותי דומה לבעל הבית.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 19.11.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/IKww5

5 comments

  1. ואלרי מנהריה

    בוקר טוב רב לייטמן.
    ובוקר טוב ניצוצות של ה"אמת" המחברת…
    שאילתי:
    *כאב*(פנימי כמובן) – כמה הוא רלוונטי, כמה הוא אמין כתוצאה מהכרת הרע…? אשר משמש כ!מניע! לכוונה להשפיע, משמש כ"דלת" לחיבור עם רגשותיהם של החברים ואפילו חברים פחות…?
    *כאב* מכווץ את הבטן, ו"שולף", "שם על המפה" רצון והבנה של הדרך.
    תודה.
    ומאחלת לכולם – פחות מהכאב – יותר מנאמנות של הדרך!

  2. ואלרי מנהריה

    ====== כיצד לצעוק לאנושות, גם זאת אשר בי – להניח…, להאמין…, להבין בסופו של דבר בהבדלים של דרכים למיניהם, במטרתם הנכונה ומכובדת, אך #היום#, כאן, בקצה של הצוק, מול נוף של האופק הניסתר, של אין סוף… קצה של צוק – לקראת הקפיצה, סוף סוף, אל תוך הנשמה כולה, אל תוך המהות פנימיות!!! אשר שלנו כחלק מהאמת המרפא.

  3. ואלרי מנהריה

    ===== אהבה אשר מכסה על כל הפשעים, אינה מפחיתה את הכאב הפנימי.
    עשייה – כן!
    רק זאת אשר ע"מ להשפיע, זאת – ע"מ לגרום נחת רח, אל הבורא, אל הבריאה, אל מקורם המרכיבים אותה, הממלאים אותה…
    רק הכיווצים שהוא גורם, הכאב, מכווצים לפעמים את היכולות ואת התקווה…
    כיצד ניתן לטפל בזה, להפוך את זה למאמץ גדול יותר, רחב יותר, מרפא יותר אאת הבריאה ואותי כחלק ממנה.
    כי אין סוף ללימוד של לאהוב טוב ומועיל יותר…

  4. ואלרי מנהריה

    ===== הבנת ה*מוגבלות*… גם כן משתקת את היכולות, את הציפיות. זה ברור שהתהליך הוא פנימי בעיקר, אבל מה שווה סוס – ללא רוכב…?
    אז כיצד להגיע לאיזון שבדברים, שבין הכוונות לעשייה, גם אם היא פנימית.

  5. ואלרי מנהריה

    ===== רק דבר אחד בטוח – שאולי באמת קשה, קשה מאוד להאמין ב"אביב", כאשר "הגוף" כולו קופא מהקור המפיל של ה"חורף"…!
    אבל חייבים להאמין, חייבים לעבור את החורף.
    האביב הוא שם, הוא לא הולך לשום מקום.
    רק מחכה לנו שנראה אותו, מעבר כלכ, שנגיע אליו, שנתממס בתוכו…
    בהצלחה גדולה לכולנו!!!
    באמונה גדולה לכולנו!!!
    בהמון תודות לך – רב מיכאל לייטמן…
    באין סוף אהבה אל כל הנצוצות המשתוקקות לגלות את האין סוף של עצמם…!!!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest