המשמעות הנסתרת של יום כיפור

רבים אינם מודעים לכך, שלמרות התדמית הקודרת והמרתיעה מעט שדבקה בו, יום כיפור מוגדר ביסודו כאחד מחגי ישראל. אין פירוש הדבר שעלינו לצאת במחולות, לשיר ולצהול ברחובות, אך מצד שני, ניתן לפתח כלפיו יחס נכון וחיובי יותר. זהו יום מיוחד של התבוננות פנימית ושל חשבון נפש עמוק. יום שבו ניתנה לנו אפשרות להתקרב לתכלית האמיתית של חיינו, ולכן הוא נחשב כחג מבורך וחשוב מאין כמותו. יום כיפור הוא חג שפותח בפנינו עולם ומלואו של הבחנות רוחניות, מעודנות ומופלאות.

סליחה

בקשת סליחה היא אולי המנהג הידוע והמקובל ביותר של יום כיפור. סליחה שפגענו, סליחה ששכחנו, סליחה שהפרענו, סליחה שהעלבנו. הסליחה הפכה למטאטא קסמים שדוחף את כל רגשות האשם מתחת לשטיח. אך בואו נודה על האמת, יום או יומיים (במקרה הטוב) אחרי שקיבלנו את הגושפנקא המוסרית למעשינו, "אבק החטאים" שב לרחף בחופשיות בחלל האוויר הפתוח. אז מה בכל זאת הטעם בבקשת הסליחה?

חכמת הקבלה מסבירה ש"סליחה" אינה סתם בקשה הנעשית מן הפה אל החוץ, אלא שלב מיוחד, שבו האדם מתחיל להבין כי בעולם הרוחני קיים כוח הקושר את כל הנשמות לאחדות נפלאה אחת. הפער העצום שהוא מגלה בינו לבין הכוח הזה ששורה בין הנשמות, כוח האהבה והחיבור, מביא את האדם לחשבון נפש פנימי. הוא רואה שהוא עצמו פועל אך ורק מתוך מניעים אגואיסטיים לנצל ולשעבד את הזולת לטובתו, וכי אין ביכולתו לעשות דבר כדי לשנות זאת. אז, פורצת מתוכו הסליחה, כמו זעקה מן המעמקים, כמו בקשה לשינוי פנימי, כמו תפילה.

כוח עליון

הכוח העליון הוא כוח הטבע הכללי שמפעיל את כל מה שקורה במציאות. מטרתו היא להביא אותנו לדרגת קיום נעלה של קבלת תענוג ושפע אינסופי. בחכמת הקבלה, הכוח העליון מכונה בורא, מלשון "בוא וראה", כלומר בוא תרכוש את תכונת האהבה והנתינה, וראה כמה שטוב כך לחיות.

בגדים לבנים

הבגדים הלבנים שאנו נוהגים ללבוש ביום הכיפורים מסמלים את המצב שבו כל הרצונות של האדם "מתעטפים" באור החכמה הנצחי והאוהב של הבורא.

במבוא לספר הזוהר, מסביר בעל הסולם, הרב יהודה אשלג, כי הצבע הלבן מייצג את "אור החכמה" – אור השלמות המאיר לאדם בעולם האצילות. עולם מופלא זה מבטא את המדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר שהאדם יכול להשיג. זאת אחרי שעבר דרך שלושת עולמות ההכנה הקודמים: בריאה יצירה ועשייה. לכל עולם ישנו צבע משלו: אדום, ירוק, או שחור בהתאם לעוצמת האור שפועלת בו. אך כמובן שמדובר בסימנים חיצוניים בלבד, המצביעים על התכונה הפנימית של האור. הצבע הלבן למשל, כולל את כל הצבעים האחרים בתוכו, ולכן הוא מייצג את פסגת הקיום הרוחני, הכוללת בתוכה את כל השלבים והמצבים הקודמים שהאדם עובר בדרכו.