המשימה של האדם היא להתגבר על הכול

קטע מתוך מאמר של רב"ש "מהו מחצית השקל בעבודה":

"יש ב' אופנים, שהם גורמים שהאדם יברח מהמערכה, בזמן שאפילו הוא נכנס להעבודה לזכות להיות דבוק בה'. כי לאחר שהאדם מתחיל ללכת בדרך האמת, אז מגלים מלמעלה את שפלותו, היינו שכל מה שהוא מתגבר ביותר, הוא מקבל מלמעלה עניין של הכבדת לב, שע"י זה יהיה מקום להתגלות את אור התורה, הנקרא, אותיות, שזה מחזירו למוטב.

כלומר שאין אור בלי כלי, לכן ע"י הכבדת הלב מתגלה החסרון כל צרכו. ושיעור שהוא כבר כל צרכו, זה ה' יודע מתי שהכלי נגמר. לכן לפעמים אדם בורח מהמערכה, בזמן שהוא רואה שהוא כבר התפלל הרבה לפי דעתו וה' לא שם לב אליו. ועל זה נאמר, " והדל לא ימעיט", שפירושו, שהאדם לא ימעט את עצמו, ולומר, שאין ה' יכול לעזור לאיש שפל כמוהו, כי על זה נאמר, "רם ה' ושפל יראה".

ולפעמים אדם עוזב את המערכה מטעם שהוא יודע שהוא עשיר, היינו שיש לו הרבה תורה, הרבה מעשים טובים, והוא יודע שהוא מרים מעם. אם כן כשהוא מבקש מה', שיעזור שיהיה בידו כח לעשות הכל בעל מנת להשפיע, ומדוע ה' לא פונה אליו, כי הוא יודע שכבר נתן הרבה תפלות על זה, לכן הוא אומר, שה' לא רוצה לענות לו, לכן הוא בורח. אלא, על האדם תמיד להתגבר."

"על האדם תמיד להתגבר", זה אומר, מכל הכיוונים ובכל המובנים, לשמור על הקו הישר שעליו צריך ללכת כדי להגיע למטרה.

והקו הזה, הוא כמו נתיב שמוגבל משני הצדדים. מצד אחד, כלפי האגו שלו, הרגשת שפלות עצמית, הכנעה של עצמו. ומצד שני, הדבקות שלו לקבוצה, ב"אמונה למעלה מהדעת", מעל לשׂכל הקטן הבהמי שלו, שאינו מאפשר לראות את המצב הבא, את המדרגה העליונה. וכך האדם יתקדם.

מתוך שיעור בנושא "שיחה על קבוצה", 28.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לעמוד במבחן המאמץ
סחרחורת אכזרית מהצלחות
אזהרה