המשיג והמושג

האור העליון שמגיע אלינו, מכיל בתוכו שתי הבחנות: משיג ומושג. כאשר האור נכנס לתוכנו, אנחנו מרגישים גם את עצמנו וגם את מה שאנו תופסים בתוכנו. תמיד אתפוס את הבורא בתכונות שאצור לצורך התפיסה שלו. כלומר אני לא ארגיש את הבורא עצמו, אלא משהו אמצעי ביני לבינו.

בדיוק כמו שאני למשל שותה קפה, ואני יכול לומר: הקפה מר, מתוק, שחור, חם, קר. עבור אדם אחר אלה יהיו תכונות אחרות לגמרי, ויכול להיות שאלה יהיו אותן תכונות, אבל הוא יכנה אותן בשם אחר. הוא יאמר: "לא, זה לא קר אלא חמים, לא שחור אלא חום" וכולי.

כלומר כל אחד מאיתנו ירגיש אחרת את הבורא, ואף פעם לא נוכל להשוות את התפיסה שלנו. אף פעם! בדיוק כפי שאיני יכול לחלוק את הרגשת הטעם שלי עם מישהו אחר. אני יכול לתת לו לטעום משהו, אבל הוא ירגיש את הטעם בדרך שלו. הוא אף פעם לא ירגיש  את מה שאני מרגיש.

התפיסה היא אישית לחלוטין עבור כל אחד מאתנו, לכן נאמר שלכל אחד בורא משלו. אני מרגיש אותו באופן שלא מרגיש אף אחד אחר, בהתאם לתכונות הפנימיות שלי.

מתוך שיעור וירטואלי, 8.12.2019