קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם, מאמר "מהותה של חכמת הקבלה":
"אשר כמו שבהבורא ית' אין שום תפיסא והשגה כלל וכלל, ממש כשיעור הזה, אין שום השגה בבחינה העצמית שבכל נבראיו. ואפילו את הגשמיים, שאנו מגששים בידינו."
אנחנו משיגים את הבורא לפי העיקרון: "בוא וראה". אני לא יודע במה היא מהותו של המאציל, אבל יכול "לבוא ולראות". לצורך זה אני מבצע פעולות מסוימות ועל ידן מכיר את הבורא, כמו שנאמר: "ממעשיך הכרנוך". כל המציאות, כל הפעולות וההופעות שלו מתגלים כתוצאה מכך, שאנחנו מתקנים את עצמנו ומתוך זה תופסים אותו בהרגשות שלנו. אני תופס הכול בכלים שלי, דווקא שם מתגלות לי כל מיני התופעות, כולל הבורא.
"הבורא", זו המדרגה העליונה ביותר שאותה אני יכול להשיג, זו השפעה, אהבה, ששולטת בכל המציאות. אני מגלה את החוק של להיטיב לנבראיו, הטוב והמטיב לכולם. אני מגלה את התופעה הזאת ששורה בכל הכלים. בכל החלקים שלי, בכל המחשבות והרצונות אני רואה, משיג, שהוא הראשון, הקדמוני. מסתבר, שעוד לפני שהתחלתי להבין, להשיג ולהרגיש, היה קיים משהו שקובע את המחשבות, הרצונות והפעולות שלי.
אבל איך יכול להיות, תחילה אני משיג את זה ואחר כך מכיר ומודה בזה שהוא היה קיים קודם? האם דבר כזה יכול להיות? כן. בתוך הפעולה עצמה אני משיג ומגלה שהוא היה קודם.
באופן כזה, הכול נובע רק מתוך הפעולות. ברוחניות אני לא יכול לזהות ולהבחין במה שלא זז, לא פועל.
מתוך שיעור על המאמר "מהותה של חכמת הקבלה", 19.11.2012
ידיעות קודמות בנושא:
ממעשיך הכרנוך
ללמוד מהבורא
מה זה בורא?
