המפתח למתיקות

ספר הזוהר. הקדמת ספר הזוהר. מאמר "שתי נקודות", סעיף 121:

"הרי המנעולים, הפתחים וההיכלות, הם שלוש צורות, העוברות על חומר אחד שלנו, על הרצון לקבל שבנו. שמטרם שאנו הופכים אותו לקבלה ע"מ להשפיע נחת רוח ליוצרנו, הופך החומר הזה לפי הטעם שלנו, את האור לחושך, ואת המתוק למר."

דווקא הכוונה שלנו על מנת לקבל היא זו שהופכת את המתוק למר, ואנחנו מרגישים מרירות. כאשר מתקנים את הכוונה, אז המר הופך למתוק. זאת אומרת, הכול תלוי בהשתוות הצורה בינינו לבין מה שמגיע אלינו מלמעלה. במידה שיש לנו כוונה על מנת להשפיע, עד הרמה הזאת הכול יורגש כמתוק, ומעל לכוונה על מנת להשפיע, הכול יורגש כמר, כי אין לי במה להמתיק אותה.

הכוונה היא זו שעושה לנו הכול או מר או מתוק. חוץ מכוונה אין שום דבר, אנחנו לא צריכים לעבוד על כלום חוץ מכוונה. תעזבו במנוחה את הרצונות ואת התכונות שלכם, זה בכלל לא חשוב. אנחנו כבר יודעים מהחיים שלנו, שמה שהאדם נולד איתו, עם זה הוא יישאר. שום דבר לא ישתנה בו חוץ מדבר אחד. לכן אנחנו דואגים רק לכוונה, ליחס שלנו לבורא.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 13.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
המתיקות המרה של ההשפעה
טעם הרוחניות – בהרגשת ההודיה
להפוך את המר למתוק