המסע עם רבי שמעון

שאלה: מדוע מחברי ספר הזוהר כל הזמן חוזרים ומסבירים את אותו הדבר? האם אין זה מספיק להסביר את העיקרון ולהמשיך הלאה? מדוע יש לכתוב כל כך הרבה על הדברים שכבר מובנים לנו, שכל יסוד (אלמנט) מורכב מארבעה חלקים שמוכפלים בג' קווים, שזה בסך הכול 12 חלקים?

תשובתי: בחזרה שלהם על ההסברים האלו, מחברי הזוהר נותנים אפשרות לאלה שכבר יש להם מסכים וכלים רוחניים, לבצע יחד עם הקריאה את כל הפעולות, המתוארות בספר. אז האדם מגלה את הפעולות האלה ומבצע אותן יחד עם רבי שמעון, באותו הזמן כשהוא כתב את ספר הזוהר. כי הרי ברוחניות הזמן אינו קיים. לכן הוא מתחבר עם המחבר, לוקח אותו ביד כמו ילד קטן האוחז בידו של המבוגר והולך יחד איתו.

רבי שמעון מוליך את האדם אחריו, מראה ומסביר לו את כל הפעולות והתכונות בזו אחר זו, וחוזר שוב ושוב על אותן הפעולות במקומות השונים. מדוע? – משום שכל פעם עלינו לתקן עוד תכונה בתוך הרצון ליהנות שלנו.

נדמה לנו שזה כבר מספיק, כמה עוד אפשר לחזור על אותו הדבר, אין לנו שום ידע והרגשה שזה לא אותו הדבר. השמות והכינויים כאילו נראים אותו הדבר, אך כל פעם אלה הן הבחנות פנימיות חדשות. לכן עלינו פשוט לשחות בזרם יחד עם מחברי ספר הזוהר, ולהשתדל כמה שאפשר יותר להתחבר איתם ולהבין מה שמתרחש.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 05.05.2010

רשומות קודמות בנושא:
הזוהר הוא גשר צר המוביל לרוחניות
הזוהר – מקור של אור אין סוף
הקשרים הסודיים של ספר ה"זוהר"