המלחמה על האור

"שליטת היוונים, הוא ההיפך מדרך היהדות. שענין יוונים הוא, שצריכים ללכת רק בתוך השכל, הן במוחא והן בליבא. ומובן מאליו, שבזמן שעם ישראל היו רוצים ללכת למעלה מהדעת, ולא להסתכל על מה שהשכל החיצוני מחייב, לא היו יכולים.

וזה נקרא, מלחמת היוונים. שאז מתחילה העבודה האמיתית, הנקראת, שעם ישראל רוצים ללכת ולעלות על המסילה, ההולכת לדביקות ה'. והדרך הזו נקראת "אמונה למעלה מהדעת". והיוונים רוצים לשלוט על הגוף, שלא יוותר על שום דבר, אם הדעת אינו מסכים לזה." כתבי רב"ש, כרך א', "נס החנוכה".

למען האמת, בחכמת הקבלה יש המון חומרים שעולים בקנה אחד עם שכל, היגיון וגישה רציונלית. ניקח למשל את המאמרים של בעל הסולם על הטבע, על ההנהגה העליונה, על המערכת של העולמות העליונים.

כשמסבירים זאת למדענים ולאנשים אינטליגנטים שאוהבים מדע, הם מתלהבים מאוד ומיד מכריזים שהיא לא דת, אלא דווקא מדע ממדרגה ראשונה.

המדע מבוסס על הבנה תבונתית, ניתוח רציונלי ואחיזה בעובדות. המדע מאפשר דיונים, הוא מנהל מחקרים, מסדר ומארגן נתונים.

איך זה מסתדר עם "אמונה מעל הדעת"?

על פי ההיגיון הנוכחי שלנו, הגישה המדעית היא נכונה ומוצדקת. אבל כשאנחנו רוצים לצאת מעבר לגבולות של השכל והרגש האנושי, להרחיב אותו לממדים גדולים יותר, להתעלות מעל לזמן, תנועה מקום, מעל מדעי העולם הזה, שבמאה אחוז מבוססים על המחשבות והרגשות הגשמיים, אז אין לנו כבר עם מי להתווכח בחיפוש רציונלי אחר האמת.

כדי לעלות, אנחנו קודם כל צריכים לחבר אל הכלים הטבעיים שלנו, את כלי התפיסה החדשים. הרחבת השכל דורשת מאיתנו פעולות מיוחדות, וכאן אנחנו צריכים להקשיב לעצות של המקובלים. הם מימשו זאת על עצמם ומסבירים לנו כיצד עלינו לפעול.

אם אני רוצה לצאת למימד אחר, שנמצא מעל השכל והרגש האנושי, ולרכוש כלי תפיסה חדשים, אז אני צריך ללכת נגד הטבע שלי. הרי אני שואף למרחב של רצון להשפיע, ולכן, עליי לפתח כלי של השפעה שאין בי.

כל התורה, כלומר, שיטת הקבלה, מיועדת לזה. ואך ורק בכלים החדשים הללו אני אהיה מסוגל לקלוט את המציאות העליונה, להבין ולהשיג את הכוחות, התוכניות והסיבות של כל מה שמתרחש גם בעולם שלי.

את התכונות החדשות הללו ואת כל מה שמתרחש בהן, אני מגלה בי לפי ההתקדמות שלי בעיצוב הכלים הפועלים להשפעה ולא לקבלה. כך אני לומד את הפעולות של הכוח העליון שאותו אני מכנה "בורא", כי הכוח הזה ברא את העולם החומרי הגשמי שלי.

כך אני חי בעולם הגשמי, ובאותו הזמן מפתח כלים נוספים של השפעה אשר פועלים בצורה הפוכה, וכך אני מגלה את העולם העליון וצועד למציאות נצחית ומושלמת.

אני נלחם לא להישאר במדרגה הגשמית, אלא לעלות לדרגת האדם, הדומה לבורא. בדרך אני צריך לרכוש כלים – תכונות, אבחנות, רצונות, אשר במלואם נמצאים בהשפעה, כלומר הם דומים לבורא. וכל המלחמות הללו למען לעלות ולבנות את עצמנו בדרגה החדשה הדומה לבורא, נקראות "מלחמות ה'". מנהלים אותן למען התקרבות לבורא לדביקות בו.

חלק מהמלחמות האלו שייכות ל"מלחמת המכבים": האדם מרכז את הכוחות ומשתדל להידבק באור העליון בזה שמתחבר, למרות האגו שלו, עם אנשים אחרים שרוצים להגיע לאותה המטרה.

החיבור הזה הוא כל כך חזק, שבו הם מגלים את תכונת ההשפעה. החיבור ביניהם נדלק בעצמו ובוער כמו סנה בוער באש ונשרף מול עיניו של משה.

המלחמה הזאת היא כולה מלחמה פנימית, ומטרתה היחידה היא להתעלות מעל כוחות הפירוד לעבר חיבור, שבו אנחנו בפעם הראשונה נגלה את האור. או, במונחי החג, נמצא את הכד עם השמן לנרות, והוא יביא לנו את האור.

מתוך שיעור בנושא "חנוכה", 18.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
חנוכה שבאדם
מלחמת המכבים
האחדות היא ערובה לניצחון, חלק ב'

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/qlA8q

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest