שאלה: שוב הצרות חיברו בינינו ואנחנו בטוחים שהעם המאוחד ינצח כל אויב, אבל איפה הבורא שאתה מדבר עליו כל הזמן?
תשובתי: אין שום חיבור ואיחוד, אנחנו אחים לעת צרה, אבל לא מחוברים באמת. המצבים שעוברים עלינו לא תיקנו אותנו. צריך לעשות עבודה שכלל עוד לא עשינו. הכריחו אותנו לשכוח מהפילוג וחילוקי הדעות הפנימיים, כעת עלינו לעשות עבודה רצינית על השנאה ההדדית שהבורא גילה בינינו ומעורר בנו בכוונה כדי שנבקש ממנו להשכין שלום ואהבה בינינו.
שאלה: האם הבורא עורר זאת כדי שנדרוש ממנו אהבה הדדית?
תשובתי: נכון. עלינו להרגיש ולהיווכח שיש בינינו דחייה ושנאה הדדית ולהתעלות מעליה, זו עבודה קבועה שלא תחלוף תוך כמה שבועות, השנאה לא תעבור. הגענו לדרגה שהקשר בינינו הוא "שנאה הדדית" ועלינו לדכא אותה דווקא על ידי אהבה בינינו. בזכות לשנאה נוכל להגיע לאהבה.
שאלה: האם האהבה צריכה להיות באותה דרגה כמו השנאה?
תשובתי: האהבה צריכה להיות בדרגה גבוהה יותר מהשנאה.
שאלה: האם דרגת השנאה מבטאת את דרגת האהבה?
תשובתי: לא, האהבה הזו עדיין לא קיימת כדי שנוכל להחליף את השנאה באהבה. עלינו להוליד את האהבה מתוכנו בצירי לידה רציניים, זה לא פשוט, זו עבודה של שנים רבות.
שאלה: האם התהליך כבר התחיל?
תשובתי: דבר לא התחיל. העם פשוט בורח מייסורים ופועל מתוך התגוננות כדי לשרוד. עוד לא התחלנו את המלחמה האמיתית.
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
