קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הכרת הרע היא מצב בו אני רואה עד כמה רע אני מתייחס לבני אדם וחייב לתקן את היחס שלי. היא תהפוך לתרופה היעילה היחידה כנגד וירוס הקורונה.
וירוס הקורונה מבטא את היחס הפנימי שלנו זה לזה במדדים חיצונים: אני שונא מישהו בעוצמה של "2 מטרים", ואילו מישהו אחר בעוצמה של "20 מטרים". הריחוק הפיזי משקף את השנאה, שקיימת בינינו. אסור לי להתקרב למישהו אם אני מתייחס אליו רע.
קירבה רוחנית נקבעת באמצעות חוק השתוות הצורה. כשאני רוכש את תפיסת המציאות הנכונה, אני יכול להתקרב אליך או להתרחק ממך. הדבר תלוי באופן בו אני חושב עליך: טוב או רע. אם אני רוצה בטובתך, אזי אוכל להתקרב אליך יותר.
אנו דומים לחלקיקים טעונים בשדה רוחני, שאינם יכולים להתקרב זה אל זה או להתרחק זה מזה באופן שרירותי, אלא תמיד שומרים על שיווי משקל ביניהם. המרחק ישתנה במידת שינוי היחס שלנו זה לזה. זה יאפשר לנו לתקן את עצמנו במהירות ולהפוך להיות כאיש אחד בלב אחד.
כשנהפוך להיות כאיש אחד בלב אחד, לא יהיה בינינו שום הבדל, אלא רק רצון אחד משותף. לא יישארו שום מחלות ווירוסים. וירוס הקורונה יתגלה כמועיל דווקא, היות שהביא אותנו למצב שכזה, לחיבוק כללי.
אנו זקוקים לעזרת הכוח העליון, שנסתר בטבע. כוח זה הוא מקור החיים. הוא ברא את כל חלקי הבריאה ומפתח אותם, עד שיגיעו להרגשת החיים. אנו זקוקים לכוח זה, שמחבר בין החיובי לשלילי בכל הדרגות, בכדי שהוא יעזור גם לנו, בדרגה שלנו.
נכנסנו לשלב חדש של הכרת המגפה – היא תימשך זמן רב ואף אולי לנצח. קיימת עייפות כללית מווירוס הקורונה. העצבים מתוחים עד הקצה. הדבר מתבטא בצורות שונות, בשכבות שונות של האוכלוסייה, החל מרציחות, אונסים, ביזות וכלה בהפגנות.
הניסיון להיאבק כנגד הדברים האלה יכול להביא למרי אזרחי. שהרי, האנשים שרויים בייאוש בגלל היעדר פרספקטיבה לעתיד. עקב התשישות ההולכת וגוברת, הם מוכנים בשארית כוחם לפרוץ החוצה מתוך האדישות השואבת אותם לתוכה!
ייתכן, שדווקא במצב הזה תתרחש ההכרה באגואיזם כרע ובצורך להתגבר עליו, אפילו במחיר שינוי הדאגה, מדאגה לעצמי לדאגה לזולת. כל זאת, ולו בכדי שיהיו כוחות וסיבות לזוז, לתקשר זה עם זה, לחיות – ובהמשך, ייתכן שבני אדם ייראו בהתנהלות שכזו פרספקטיבה שונה לחלוטין.
השינוי המשמעותי ביותר באנושות הוא האכזבה מהחיים, האדישות, חוסר הרצון לשאוף קדימה.
בסופו של דבר זה יביא להערכה מחדש של החיים שלנו, לצורך למצוא מטרה מעליהם.
אז יחזור הרצון להשיג את המטרה הזאת, החיים יקבלו משמעות עליונה.
בני אדם יגיעו מתוך האדישות הזאת להכרה בכך, שאין טעם לחשוב על עצמי. ואילו במחשבה על הזולת, החיים מקבלים משמעות חדשה. ואם כולם יחשבו על הזולת, אזי מתקבל עולם חדש – עולם רוחני, שהפוך לעולם הקודם.
קראו עוד בטוויטר שלי.
