"בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים" (ילקוט שמעוני על תהילים).
"אין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור" (מדרש זוטא, רות ד', י"א).
ברכותיי לכולם, מכל הלב, לרגל חג אביב של הנשים!
"לפי שבעולם הזה הזכר מסבב את הנקבה, אבל לעתיד, הנקבה תסבב את הזכר" (מדרש תהלים, ע"ג, ג')
עלינו לשמוח על ירידות ועל נפילות, משום שלפי מידת מוכנותו של האדם, מגלים לו רצונות שבורים, כלים רוחניים.
אם מגיעה ירידה, ירידה במצב הרוח, חושך בשכל ובלב – מצב זה ניתן לשם תיקון. אנו מבינים אותו, מרגישים אותו ומחויבים לתקנו.
המעבר, ההתנתקות מהכוונה האגואיסטית והכניסה תחת שליטת הכוונה על מנת להשפיע מורגשים כלידה חדשה – זהו המעבר מהעולם הגשמי לעולם הרוחני, משליטת פרעה לשליטת הבורא, ממצריים לארץ ישראל.
עלינו לחזק מבעוד מועד את הערבות ההדדית, את האיחוד בינינו, את הקבוצה, להכין את כל האמצעים לכך שנוכל מה שיותר מהר לתקן עוד חלק ריקני של הנשמה הכללית שמתגלה. עד שלא תחבר את כל חלקי הנשמה לנשמה אחת – לא תגיע לגמר התיקון.
כשרוח החיים עוזבת אותנו, אנו חושבים שהתרחקנו מהבורא. אך לאמתו של דבר, פותחים לנו חללים חדשים ריקים, שהאור העליון הסתלק מתוכם בחטא עץ הדעת. חללים אלה היו טמונים, אך כעת הם מתגלים בכל אחד מאיתנו לפי סדר המדרגות ובהתאם לתכנית העליונה.
"מעלין בקודש ואין מורידין בקודש" – כעת מתגלה לנו תחום ריק חדש של נשמתנו, שעלינו למלא אותו בכוח האמונה, באור חסדים, ולאחר מכן באור חכמה. כך אנו בונים את המדרגות ואת הקשר עם הבורא. אנו סומכים על הקשר בינינו – וכך מתקנים את הכול.
תחום ריק חדש מתגלה בנו – רצונות לא מתוקנים. עלינו למצוא להם שימוש, לצרפם לעבודה – כך נעלה למדרגה חדשה. דווקא המצב הזה, שאין בו רגש, שאין בו שכל, משמש כחומר למדרגה הבאה, לעלייה חדשה.
ביציאת מצריים יש כמה שלבים:
1. אנו מרגישים בעבדות מוחלטת
2. מתפתחת בנו אי הסכמה לעבדות ולשעבוד
3. אנו מוכנים לכל, אפילו לקפוץ לים סוף, העיקר לברוח מהעבדות, שהרי "טוב מותי מחיי" – המוות עדיף על חיים שכאלו
4. אנו עוברים את הגבול של מצרים!
אחרי יציאת מצריים, מגיעים לקבלת התורה. אנו מסכימים לכך, שהאור העליון ינתק אותנו מהכוונה האגואיסטית. הרצון לקבל נותר ללא כוונה ומצטרף לכוונה על מנת להשפיע – זוהי הכניסה לארץ ישראל.
קראו עוד בטוויטר שלי.