על האדם להתמלא בשמחה כתוצאה מהעבודה למען הבורא. ואם אין שמחה, אז אין אמונה בגדלות הבורא. אבל אם האדם מכוון את עצמו לבורא, אז, במידת גדלות הבורא, מופיעה בו, כתוצאה מגדלות זו, הרגשת השמחה (לפי מאמר יניקה ועיבור של הרב"ש).
האדם חייב להחליט, שהוא רוצה שהבורא יתן לו רצון לבטל את עצמו לחלוטין. כשהוא רואה, שאין לו רצון כזה, עליו לבקש מהבורא לעזור לו, לבטל את עצמו בניגוד לעצמו, מבלי להשאיר לעצמו דבר.
בינה – זהו מצב שבו האדם מרגיש שלמות במה שיש. ואם אין הוא מרגיש כך, אזי הוא מבקש מהבורא לעזור לו ללכת בניגוד לרצון, רק למען הבורא, ללא הצבת כל תנאים מצדו. אולם כיון שהאדם אינו יכול להתגבר על האגואיזם שלו, הוא מבקש מהבורא לעזור להתגבר עליו.
האיום העיקרי אינו פעולות הטרור. האיסלמיסטים הראדיקלים יפעלו בצורה חכמה ושקטה: ידחפו את אנשיהם למקומות הנדרשים, יפרסו רשת אידיאולוגית חכמה, טרור נקודתי. אם האירופאים לא ירצו בשלום כשהם בראש, השלום יתרחש כבר בלעדיהם.
בעת יציאת ישראל ממצרים הם ירדו עד להיעדר מוחלט של הבנה. וכשהסכימו ללכת במצב כזה בשמחה ללא תנאים, על אף הרגשת הריקנות, היתה זו תחילתה של מדרגה חדשה (עיבור), והמילוי היה כתוספת.
עיבור פירושו, שהעליון מתקן אותי, אם אני מבטל את עצמי, בדומה לעובר ב(רחם) אימו, ללא שם דעה משלו: ניזון ישירות מהעליון, עדיין אין לו שם משלו, הוא מקבל את הכל ישירות לתוך עצמו ולא דרך הפה, אפילו אינו יכול לדבר, עד כדי כך הוא מאמין לעליון בכל.
העבודה הרוחנית מתחילה ממצב העובר, כשמבטל את עצמו, את האהבה העצמית, רוכש את תכונות ההשפעה. האדם צריך להאמין שטרם שהנשמה התגלתה בעולם שלנו היא הייתה דבוקה בבורא, ולכן כעת הוא משתוקק להשיג את אותו המצב, כלומר לבטל את עצמו באופן מוחלט.
על ידי הבורא נברא הרצון לקבל לעצמו (אגואיזם). הוא מסתיר (לא מאפשר להרגיש) את הבורא כפועל יוצא משינוי הצורה עימו. אנחנו צריכים לבטל את האגואיזם (צ"א), ולאחר מכן לעשות ממנו משפיע, בדומה לבורא ולהשיג דבקות (מטרת הבריאה).
רצונות לא מתוקנים עם ניצוצי אור חוזר עולים לעיבור, במידת שהאור משפיע. הרצונות הם מתים (אגואיסטים), אולם הניצוץ מהאור החוזר שהיה בהם מסייע להם להתחדש ולקבל אור בהשפעה, מ"ן.
חברים, אנו אדישים למכפישים את שמנו, אולם הם נשלחים על ידי הבורא וצריך לנצל אותם, כדי להפיץ את הידיעות עליו (על הבורא). בעולם שלנו רק השקר יכול להתפשט. לכן הם מסייעים לנו, כשהם מפיצים את השקר – ואנו כותבים עליו את האמת והיא חודרת בהדרגה לתוך בני אדם.
הופכים לעובר, כאשר מפסיקים לחלוטין לחשוב על עצמנו, אלא חושבים רק כיצד ללכת אחרי הבורא. זה מכונה ללכת למעלה מהדעת, בתכונת ההשפעה, כפי שהורו המקובלים.
הקושי להפוך לעובר טמון בכך, שצריך לרכוש את תכונת ההשפעה – בתוך תכונת הקבלה הטבעית שלנו. ורק הבורא יכול לעשות זאת, שהרי הדבר מנוגד לטבע האגואיסטי.
קראו עוד בטוויטר שלי.