"כל המצבים שאתה מרגיש, אם אתה מייחס אותם אלי, הכל הם תיקונים, שעל ידי זה אתה תתקרב אלי בדביקות" (רב"ש, הכל תיקונים).
לכן הדבר החשוב ביותר הוא ליצור סביבה, שכל הזמן מכוונת את האדם לבורא.
אנשים מפרידים את כל המתרחש מהמקור, הם לא רוצים לחפש איך שכוח עליון אחד פועל בכל.
באמצעות תשומת הלב לכל המתרחש, סביבך ובך, אתה תגלה שהכול מוכתב על ידי הבורא. כל שנותר הוא לברר את היחס שלך לפעולותיו – ולהגיע להסכמה עמו.
אם אני רוצה שהדברים יתרחשו אחרת, פירושו של דבר שאינו מרוצה מהשגחת הבורא. אין ספק שרק הוא שולט בי, אבל לעת עתה אני לא מסכים עמו, איני מסור לו. אם איני נמצא בשמחה בכל המצבים, המשמעות היא שאיני נמצא בדבקות עם הבורא, שאני עדיין ב״לא לשמה״, שאני מבקש שינויים…
"חוק הוא זה, שלא יוכל הנברא לקבל רע מאת ה' בגילוי, כי הוא פגם בגדלותו. וע"כ, בעת שהאדם מרגיש רע, באותו שיעור נעלם ממנו הפועל עליון. וזה העונש היותר גדול שבעולם. הרי שהרגשת טוב ורע בהשגחתו, מובילה את האדם למטרה" (זוהר לעם, הקסה"ז, "ליל הכלה", 138).
"האמן שרק הבורא מחייב אותך לעשות את המעשים. אלא, היות שאינך עדיין ראוי, לדעת שהבורא מחייב אותך לעשות הכול, לכן הבורא פועל דרך בני אדם. אבל עליך להאמין, שאחרי כולם, וגם אחריך, עומד הבורא ועושה הפעולות האלו. נסה להבין כך את כל המציאות" (רב"ש ב', מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה).
כיוון שמטרת הבריאה היא להביא את כל הטבע להידמות (דבקות) לבורא, אז מטרת החיים היא המשכת האור המקיף על ידי המקובלים לכל עם ישראל, ודרכם לאנושות כולה, עם הכוונה לממש את רצון הבורא (למען הבורא).
קראו עוד בטוויטר שלי.