דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / המחזה והבמאי שלו

המחזה והבמאי שלו

שאלה: כאשר אני לומד את תמונת המציאות באמצעות חכמת הקבלה, אני לא מבין מדוע כופים אותה עליי. מדוע לא לוקחים אותי בחשבון?

תשובה: אתה נמצא במערכת של חוקים מוחלטים. זה לא אימא ואבא, לא המדינה ולא בית המשפט. כאן כולם כפופים לכללים ברורים, ולא משנה שהם מנסים להתבלט, זה גם חלק מהחוקיות.

אבל אומרים לך: "תסתכל על האחרים: כל מה שהם עושים, זה לא הם עושים. עכשיו אתה יכול להבין את מה שעושים לך, ומכאן להבין את מי שמפעיל אותך. רק זה, ולא יותר. שום דבר מעבר לכך.

אז מדוע להתלונן? אתה פשוט קיבלת את ההזדמנות הזאת. אם אתה מסתכל על העולם ומנתח אותו, אם כאשר אתה מסתכל על עצמך, אתה בודק את התגובות שלך לכל דבר, אז אתה יכול לראות את החוק הכללי, התוכנית הכללית, הכוח השולט. ואם אתה מגלה רגישות במחקר הזה אתה יכול לחדד, לשפר את התפיסה שלך, להבין ולהרגיש יותר. זאת ההזדמנות הבלעדית שלך, ועל שום דבר אחר אתה לא משפיע.

כאשר אתה משתדל לתפוס בנשמתך את הנגיעות העדינות, אתה לומד להכיר יותר ויותר טוב את התמונה שנמצאת מולך, להבין את המחזה שבו אתה משתתף, וגם את הבמאי. אפילו אם לא תספר על כך לאף אחד, אבל כדי להבין אותו אתה צריך להכיר את האחרים ואת עצמך, לראות שלא אתה ולא הם לא מנהלים שום דבר, שאתם מופעלים ואין עוד מלבדו.

תשתדל בכל מעשיו לראות את המטרה, תנסה לראות שהם טובים ונועדו להוביל את כולנו לאחדות. המחזה ימשיך להתפתח בכיוון שלו, אבל על ידי כך שאתה מעריך אותו בצורה נכונה, אתה יכול להבין ולהרגיש את מה שקורה וכאילו להיות מעורב בעלילה, יחד עם הבמאי. הרי, אתה מתחיל באמת להבין אותו, ולפעמים אפילו מנחש את מעשיו.

נניח, שהיית מעדיף להיות "גיבור", כמו ילד קטן בחצר, אך הבט מסביב – זה מה שניתן לך. זו ההזדמנות שלך לגאולה. נתנו לך הזדמנות לראות את התמונה האמיתית. לכן, אל תשים לב לדברים חיצוניים, הכול כפוף להנהגה וכל דבר צריך להיות כך בעולם שלנו. תעזוב אותו ותתחיל להבין את מה שקורה. נתנו לך הזדמנות להכיר את התוכנית, את התהליך, את הכוח העליון, את השכל העליון. אם אתה לא רוצה את המתנה הזאת – אל תיקח. לכן בעל הסולם כתב שנתינה זה עדיין לא קבלה.

את המציאות הזאת לא ניתן לשנות, כי אלה הם חוקי הטבע. היחסים בין חלקי הבריאה מנוהלים על ידי חוקים מוחלטים, ולא בכוח האדם לשנות אותם. עם זאת, מי שקיבל את ההזדמנות יכול ללמוד את החוקים האלה, להבין אותם, ואפילו במשהו להתקשר לפעולתם ובעצמו להשתתף בתהליך מתוך רצונו.

ואז אתה מגלה שהחוקים האלה הם לא רק מוחלטים, לא רק בלתי ניתנים לשינוי כלפיך, אלא הם גם מטיבים וייחודיים. אתה רוצה לראות אותם באותה הצורה כמו שהבמאי רואה אותם, אתה רוצה דרכם להידבק אליו. אפילו אם אתה עדיין לא ממש מבין אותם והם סותרים את הטבע שלך, את הרצון והשכל שלך, אבל אתה בכל זאת רוצה "לזרום" איתם. מדוע? משום שכך אתה משיג אותו.

אבל למה להשיג אותו? הוא פשוט נתן לך סימן שאתה מסוגל לכך, נתן לך את הניצוץ. והניצוץ הזה מושך אותך קדימה.

אתה קיבלת את ההזדמנות שהיא גם חלק מההתקדמות הכללית של העולם. אז מה הטעם להתרעם נגד חוקי הטבע?

בנוסף לכך, אתה, בסופו של דבר, קיבלת הזדמנות לשנות אותם. כן, לשנות, ולא רק את החוקים, אלא את כל המציאות כולה. הבמאי לא רק מזמין אותך להכיר אותו – הרי, האדם למעשה מכריע לכף זכות לא רק את עצמו, אלא את העולם כולו.

לכן, אין על מה להתלונן. להיפך, יש לך הזדמנות נפלאה. אילו טענות יכולות להיות כאן? תעשה מעשים, תממש את המתנה שלך, תשתמש בה! ואז אתה תביא את כל העולם לטוב.

אם אתה מבקר את הבמאי, אז אתה אינך רוצה בזה. לא אכפת לך מהעולם וממטרת ההתקדמות שלו, אתה פשוט פולט מילים. ובינתיים, הבמאי בכוונה עושה את הכול בצורה כזאת, כדי שאתה תבצע תיקונים.

מתוך השיעור על "מאמר לסיום הזוהר", 13.02.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שפה שבה הבורא מדבר איתך
סרט בשחור-לבן עם סוף טוב ידוע מראש
עולם שבו "אין עוד מלבדו"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/75rF9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest