המורשת של משה אינה נעלמת

"ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה: והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף" (שלח, י"ד, כ"ד-כ"ה).

שאלה: הבורא מבדיל את כלב בן יפונה ("כמו לב") ואומר: "והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה". כלומר, חוץ ממשה קיים בנו רצון שצריך לעבור לשם?

תשובתי: אין נביא יותר גדול ממשה, אבל יש הרבה תכונות שמתחילות לעבוד אחריו. משה זו תכונת הבינה, שבלעדיה מלכות לא הייתה מצליחה לזוז במילימטר לכיוון הבורא. אבל תכונת הבינה מוגבלת, היא נותנת את כל מה שהמלכות יכולה לדרוש, כדי לקדש אותה ולתקן בכוונה על מנת להשפיע. אבל לבינה עצמה אין שום יחס לקבלה. 

חיבור התכונות בינה ומלכות מאפשר תכונות חדשות, יותר חזקות מאשר הבינה עצמה, מפני שאז המלכות יכולה לקבל בכוונה על מנת להשפיע. התכונות האלה הרבה יותר חזקות מאשר משה, אבל בו-זמנית הן גם יותר קרובות לבורא וגם רחוקות יותר מהבורא. הן קרובות יותר לבורא בזה שיכולות לקבל ממנו גילוי. הבורא אינו מתגלה למשה, להיפך, משה כל הזמן מתגונן מזה, מפני שהוא תכונת הבינה. וכל השאר: כובשי ארץ ישראל, הדור שהחל לחיות בה, בוני בית המקדש וכולי, משיגים את הבורא ברצונות האגואיסטיים הקודמים שלהם, שתוקנו על ידי תכונת משה (בינה), ולכן עולים הלאה לבורא.

ההבדל הוא, שכאשר אתה עובד עם האגו בכוונה על מנת להשפיע, אתה דומה לבורא, מפני שאתה משפיע כמוהו, בפועל. ואילו תכונת הבינה לא דומה לבורא בפעולה שלה, אלא בתכונה עצמה. הבינה לא עושה דבר, פשוט יש לה את אותה התכונה כמו לבורא. לכן, מצד אחד, משה כביכול כזה כנוע, אפילו חלש, מגן על עצמו מגילוי של הבורא, והבורא מסתובב כלפיו באחוריים, עובר מאחוריו. אבל התכונה הזאת, היא תכונה מובהקת של הבורא, הכי חזקה מכל אלה שיכולות להתגלות בנברא. וכשאתה מתחיל להשתמש בה בעבודה עם האגו, אז למרות שזה נותן לך עלייה רוחנית, זה כבר לא בצורה נקייה.

תכונת משה במלכות יוצרת כאלה דמויות פרטיות כמו כלב בן יפונה. תפקידו של משה הוא לעורר את אלה שיכולים להמשיך בפעולות הרוחניות. זו העבודה שלו. לכן בכולנו חיה תכונה שנקראת משה, מהראשון שהשיג את הבורא ועד האחרון. אחרת לא נוכל לתקן את עצמנו, לעבוד עם המלכות, כי המלכות זה פרעה. משה זו תכונת השפעה שנבראה מעל פרעה, לכן אף אדם וכולם יחד, לא יכולים להשיג תיקון פרטי או כללי, אם לא ישתמשו בתכונת "משה" שקיימת דווקא נגד פרעה.

ואילו כלב בן יפונה וכל השאר, הם ניגזרות ממשה במלכות. ולמרות שמשה מת, הוא קיים בכל מי שנכנס לארץ ישראל, מפני שהכניס את עצמו בתוכם. אבל עכשיו הוא כבר לא מתגלה בצורה טהורה, כפי שזה היה במשך ארבעים שנה המדבר, אלא בתכונה לקבל על מנת להשפיע. ולכן נאמר שהוא מת, כי בצורתה הטהורה התכונה הזאת נעלמת.

כל מה שקורה אחר כך, קורה הודות למה שהאדם/האגו סופג מתכונת משה, שמתמוססת לגמרי ומתחילה לעבוד. במילים אחרות, בכל מה שמתרחש עד גמר התיקון, אנחנו לוקחים את תכונת משה ומעבדים אותו בתוך האגו שלנו. בצורה המתוקנת, כל התכונות האגואיסטיות בונות את מלכות דאין סוף או את הכלי הכללי לגילוי הבורא, כלומר את המצב המושלם שלנו. לכן כשמשה מעובד בתוכנו, הוא מוציא שמות חדשים שנוצרים מסימביוזה בקשר בין המלכות ובינה. הבינה זו תכונת משה, המלכות זו ארץ ישראל שקיבלה ממשה תיקון בצורה המינימלית ביותר, בדרגת דומם. ואחר כך כבר באות דרגות צומח, חי ומדבר. והכול נכנס בארבע מדרגות של תיקון הרצון. 

משה כמנהיג, הוא אדם מדהים. אבל בראש ובראשונה זו תכונת האהבה, וזה העיקר! אחר כך בא כל השאר. אבל שולטת רק אהבה, גם אהבה כלפי בני אדם וגם אהבה כלפי הבורא. וזהו המנהיג, ובפני עצמו הוא לא קיים.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 29.4.2015