המורה מפרמט את התלמיד

שאלה: באיזו צורה ה"אור חוזר" מרחיב את ה"מלכות"?

תשובתי: כלי ה"מלכות" עצמה, זה גרגיר קטן שאין בו כלום, "רשימו", הרצון הקטן ביותר שבו נמצאים ה"רשימות". זה כמו זרע דומם, שיש לו רק תקווה שהוא יתעורר לחיים, ולא יותר.

אבל כאשר "מלכות" בתוך הגרגיר הקטנטן הזה, בתוך ה"מיקרופרוססור", מתחילה לעשות חשבון איזו תגובה לתת לבורא, בזה שמייצרת בתוכה "אור חוזר", את התגובה שלה ביחס לבורא, אז בתוך ה"אור חוזר" היא מתחילה להרגיש את הבורא עצמו. הבורא מתגלה לה בתוך התגובה הזאת.

ואז ה"אור החוזר" הזה, היחס של הנברא לבורא, יחד עם היחס של הבורא אליו שהתגלה עכשיו מעל לגרגיר הזה, חוזר ונכנס לתוך הגרגיר הזה ומרחיב אותו. באופן כזה "מלכות" מתרחבת, לא רק מתרחבת, אלא גם מקבלת את הצורה של הבורא. הצורה הזאת מתלבשת ביחס של הנברא אליו. שתי הצורות האלה שמתלבשות בתוך הרצון, מרחיבות אותו ונותנות לרצון הזה צורה שנקראת דבקות.

לכן, כאשר תלמיד רוצה לשאול בצורה שלו ולהישאר איתה, בכך שמקבל תשובה, זה עובד טוב רק באוניברסיטה רגילה, איפה שפרופסור נואם מהבמה. ואתה יכול להסכים עם השיטות שלו של הלימוד או לא להסכים, לקבל אותן או לא לקבל. אבל בלימוד חכמת הקבלה זה לא עובד, מפני שהמורה "מפרמט" את התלמיד. התלמיד מקבל את הצורה של המורה, כפי שאני קיבלתי מהמורה שלי. וזה כל הלימוד.

אתה יכול להסכים איתה או לא להסכים, אבל אתה לא תתקדם עד שלא תקבל אותה. אפילו שעכשיו זה לא מוצא חן בעיניך, נראה כגרוע ומעוות. אבל כל מה שתקבל ממני, אתה תיקח רק בצורה שלי והיא תהיה חייבת להתלבש בך. כזה הוא הטבע של העולם הרוחני, אין מה לעשות, צורה אחת מתלבשת בשנייה. ולכן אני מתעקש שהתלמידים ישאלו שאלות בצורה שלי.

זה "פרמוט" של הנשמה, זו עבודה הדדית של מורה ותלמיד עם עזרה עליונה.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 03.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מסירת החכמה ממורה לתלמיד
חשוב מאוד אצל מי אתה לומד!
אור חדש בראי של הנברא