דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / המורה מחכה לך בכניסה

המורה מחכה לך בכניסה

התלמיד מקבל את כל האור דרך המורה – את המאור המחזיר למוטב ואת אור המילוי. סדר המדרגות אף פעם לא משתנה. לכן התפקיד של התלמיד הוא להשתוקק להידבק למורה.

דוגמה כזאת מובאת בספר הזוהר, כאשר מדובר על רבי חייא, שצם ארבעים יום כדי לראות את המורה שעזב אותם, רבי שמעון. וכאשר הוא לא הצליח לראות אותו, אז הוא צם ארבעים יום נוספים.

מובן, שהכוונה כאן לא לצום פיזי, אלא לפעולות רוחניות. רבי חייא עלה לדרגת בינה דבינה עליונה, ועד כדי כך תיקן את עצמו באור החסדים בצורה גבוהה, שזכה לדרגת הקשר עם המורה במדרגה גבוהה מאוד, כלומר "ראה" את רבי שמעון שיושב בישיבה של מעלה, ודווקא בזכות רבי חייא גילה את החכמה העילאה, אור החכמה, מוחא סתימאה.

שאלה: איך אנחנו יכולים להשיג כזה גילוי?

תשובתי: צריך להשתדל להשתוקק לדברי המורה. מובן, שלא אני ולא אתם נמצאים עדיין בדרגות כאלה כמו רבי שמעון ורבי חייא, אבל אין ספק שפעם נגיע אליהן. המקרה הזה צריך לשמש לנו דוגמה, לא בקשר גופני או פסיכולוגי, אלא קשר פנימי אמיתי. כל מה שאנחנו לומדים ומקבלים דרך השׂכל החיצון וגם דרך המילוי הפנימי, מגיע מהמורה.

אחרת המורה לא יכול לעשות שום דבר עבורנו. הוא נמצא במצב של הורה שיש לו אפשרות לתת לילד רק את מה שהוא מבקש. אם הילד מלא אנרגיה, שׂכל ורצון, אז אפשר לרשום אותו לכל מיני חוגים, להביא לו מורים פרטיים, להשיג לו ספרים ומשחקים חכמים שמפתחים אותו בדרגות קושי יותר ויותר גדולות.

אבל אם הילד אוטיסט ומפגר בהתפתחות המנטלית, אז להורה נשאר רק לדאוג לקיומו הפיזי, לצרכים הגופניים, בתקווה שפעם אולי יתעורר בו השׂכל.

הכול תלוי בחיסרון של התלמיד. והקשר הזה הוא חד סטרי: רק החיסרון של התלמיד פותח את המורה, מחייב את המורה או להיפתח או להיסגר. זה נקרא "צער גידול בנים", שהמורה נאלץ להיסגר בהתאם לאופן שהתלמיד מתרחק ממנו.

זה קורה עם כל תלמיד, ואני בעצמי עברתי את זה בצורה מאוד דרמטית. אנחנו צריכים ללמוד גם מצב כזה, כדי להבין שכל האחריות היא עלינו. הגילוי של המורה ואחר כך הגילוי של הבורא, מתרחש בהתאם לכלים של התלמיד, איך שהוא הכין את עצמו בעבודה עם החברים.

רק דרך החיבור עם החברים אפשר להשתוקק למורה, ודרכו לבורא. בתוך החיבור הזה צריך למצוא את התשוקה המשותפת, ואז אתה מגיע לכיוון הנכון. אחרת, לא. וההסתרה עוזרת לנו.

המורה מלמד אותך איך לפתוח פתח, באיזה מקום, באיזו צורה, שדרכו אתה יכול להיכנס לבורא. תתאר לך, שאיפה שהוא ממש כאן, אתה פתאום מגלה באוויר בהתחלה איזו הסתרה. ועל ידי זה שהמורה מרמז לך עליו (הוא אף פעם לא יאמר לך על זה ישירות ובצורה ברורה, אל תחכה לזה!), אתה מבין, איך צריך לפתוח את הפתח הזה שנמצא באוויר ולהיכנס.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 29.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
"חקוקים אתם במורשי לבבי, כל היום וכל הלילה"!
יש צורך באיזון נכון בעבודה
אין דרך עוקפת למעלה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/gE2hd

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest