המוזיקה שגורמת לשמחה

שאלה: איזו מוזיקה צריכה להיות בכנס, כדי שהיא באמת תגרום לשמחה?

תשובתי: מוזיקה שמחה זאת לא מהומה טיפשית וחסרת טעם. לא, היא צריכה לעורר בי הרגשה טובה, סימפתיה למה שקורה. בכנס, ובכלל בכל יום, אנחנו צריכים לדמיין לעצמנו את מצבנו העתידי, שאליו אנחנו נמשכים, שממנו אנחנו רוצים לקבל הארה, הקרנה, השפעה. שיבוא משם האור המחזיר למוטב וימשוך אותי לשם.

כשאני מביט על משהו יפה, אני באופן אוטומטי נמשך לזה. וכאן אני צריך בעצמי לדמיין את היופי הזה, בתור תרגיל לפני הכנס ולא בכנס עצמו. בדצמבר אנחנו נשקע למשך 72 שעות בעולם הבא. יש לנו כלי אחד ומאוחד, שבו מתגלה הכוח הכללי המשפיע, וכולנו נמצאים בהשפעה הדדית.

מה אנחנו נגלה בזה, אם רק לא ניפול לאופוריה? מה יהיו היחסים ההדדיים שלנו? איך נפעל בצורה הדדית במשפחה, בין החברים, בעבודה (עם העמיתים לעבודה, עם הפועלים ועם המנהלים), בכלכלה של הדור החדש, באקולוגיה, בחברה? אנחנו נכנסים לעולם חדש ומתחילים לגלות את החלקים שלו: התרבות, החינוך, המדע, היחס שלנו לכל דבר…

וכאן המוזיקה מסוגלת לעזור לנו ליצור את הגישות הנכונות לחיים. עם מילים או בלי. לא משנה.

אבל היא לא צריכה למשוך אותי למשהו עצוב, למשהו שמזכיר ירידה או ייאוש. דרך אגב, האיסור הזה קיים גם בעבודה היומיומית שלנו. במוזיקה העצובה של קו שמאל אפשר להשתמש רק אם בניתי מבעוד מועד קו ימין חזק, ואני נמצא בו. כמו שכתב בעל הסולם, שרק חצי שעה ביום אפשר להקדיש לביקורת עצמית, בתנאי שבמשך עשרים ושלוש וחצי שעות עבדתי בקו ימין.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "אהבת ה' ואהבת הבריות", 01.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כנס – זאת התפרצות
ליצור את העולם החדש
עולם רוחני זה שׂמחה וחופש