דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / המוביל אותנו למעלה, לבורא

המוביל אותנו למעלה, לבורא

laitman_2009-11-06_zohar_tv_8165_w.jpg

כנס בצרפת. שיעור מס' 3.

חיי הקבוצה, זה קודם כל לימוד. אבל למה צריך ללמוד כל כך הרבה, למה אנחנו לומדים כל כך הרבה שנים? העניין הוא, שזה לא לימוד רגיל למען הידע. אנשים לא באים לשיעור כדי לדעת יותר, אלא כדי לקבל מנה של אור, השפעה של האור העליון שמגיעה דרך המורה.

מעולם אין סוף ועד העולם שלנו יורד סולם שמורכב מ- 125 מדרגות. אנחנו נמצאים בעולם הזה, והמורה נמצא מלמעלה. אחרת הוא לא מורה. מורה, זה מדריך בדרך הרוחנית שמוביל אותנו למעלה, לבורא. הוא לא חייב להיות כבר בעולם אין סוף, אבל חייב להיות בעל הבנה והשגה רוחנית, בכך שלפחות עבר את השלבים הראשונים ונמצא באיזה שהוא גובה רוחני.

heb_o_rav_2014-05-09_lesson_congress_n3_pic118

ואז הוא מראה לנו איך לעלות. כי בעולם שלנו יש לי אפשרות למצוא בעצמי את הדרך. אבל בעולם הרוחני אין לפניי דרך, אני לגמרי לא יודע מה לעשות, איפה לשים את הרגל, לאן לפסוע.

ומה שעוד יותר חשוב, שבעולם הרוחני, לא רק שאיני יודע איך לעשות צעד קדימה, אלא שגם אין לי כוח כדי לעשות אותו. כי זוהי התקדמות בהשפעה, בנתינה, ואיך אני יכול להתקדם בהשפעה אם אין לי בכלל את התכונה הזאת. יש בי רק את כוח הקבלה.

כדי להשפיע ולהתקדם, אני צריך לקבל קודם לכן מלמעלה את כוח ההשפעה שאיתו אני יכול להתקדם. ואת הכוח הזה אני יכול לקבל מלמעלה רק דרך המורה. מורה, זה אותו ערוץ שדרכו זורם אור מלמעלה מעולם אין סוף לעולם הזה אליי, אם אני מחובר למורה. במקרה כזה, אני מקבל ממנו כוח, ידע, כיוון נכון, תמיכה, ויכול להתקדם קדימה.

להתקדם צריך יחד עם החברים, בזה שעוסק בלימוד ובהפצה, אבל זה לא יצליח ללא מורה. לכן שיעור בוקר יומיומי, שבו כולנו יחד יושבים ולומדים, אינו נחוץ כדי ללמוד עוד חלק של "תלמוד עשר הספירות" או "פתיחה לחכמת הקבלה", ספר "הזוהר", מאמרים ואגרות של בעל הסולם, אלא כדי להתחבר בינינו ולקבל מלמעלה דרכי, דרך המורה, כוח שלאט לאט יהפוך אצלכם לכוח התקדמות קדימה.

מי שלא משתתף כל יום בשיעור לפחות שעה אחת, לא יתקדם. אפשר לעשות את זה בכל זמן, בהתאם לזמנים של אותה המדינה, אבל חובה שזה יהיה באותה היממה שבה נערך השיעור. אם אין מספיק זמן לראות את כל השיעור, אז לפחות שעה אחת. ללא זה אין בכלל מה לחשוב על התקדמות רוחנית.

אם אתם לא יכולים להקדיש כל יום שעה אחת לחכמת הקבלה, אז אין בכלל מה לעסוק בה, מפני שאז יהיו לכם תקוות שווא שאתם לאט לאט מתקדמים. אבל אתם לא מתקדמים. לפחות שעה ביום חובה לשמוע את השיעור, ולא משנה כמה אתם מבינים אותו.

לא יכול להיות כזה מצב שיעבור יום ואתם פספסתם את השיעור. זה כמו שלא אוכלים כל היום. ברור, שזה קשה מאוד לאדם והוא לא יחזיק מעמד זמן רב.

מתוך שיעור שלישי בכנס בצרפת, 10.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הקשר של המורה עם התלמיד
העברה מאדם לאדם
שיעור לכל היום

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest