דף הבית / הכול על הקורונה / המהות של הבחירה – לבחור

המהות של הבחירה – לבחור

יש  עיקרון שנוסח על ידי דוד המלך "סור מרע ועשה טוב". מלכתחילה צריך לסיים עם היחסים השליליים בינינו, כך נצליח לצאת מתוך הצרות. הרי כל הבעיות שלנו ניתנות לפתרון כאשר אנחנו פועלים בשיתוף הפעולה. אך זה עוד לא הכול, אחרי כן, באיחוד שלנו, במשפחה הכלל אנושית נגלה משהו גדול יותר מאשר בריחה מהייסורים. נמצא שם עולם עצום, נאור, יפהפה, אינסופי, מושלם, מלא בתגליות ובשמחה.

דווקא לזה מכוונות אותנו כל הנסיבות. המגפה זו דחיפה שהאנושות קיבלה. היא בולמת את מעשינו ועל ידי כך מפנה אותנו לעבר העתיד, לקראת היחסים העתידיים אותם אנחנו חייבים לבנות כבר עכשיו, איך?

נניח שאני ממש לא סובל לשים מסכה, היא חונקת אותי מבחינה מוסרית ופיזית. אבל אני שם אותה בגלל שאני לא מעוניין להידבק בווירוס. אתה הרי אף פעם לא יודע מה יכול לקרות. ובכן, הסיבה האמיתית לכך שאנחנו צריכים את המסכה, היא כדי לא להדביק את הסובבים. כל חבישת המסכות מיועדת כדי להגן על הסובבים מפני. על זה מדברים מומחים מבית ספר לרפואה של ילסק, חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, המומחים מהמרכזים הפדרליים של בקרה ומניעת מחלות בארצות הברית, והרבה מומחים אחרים, ביניהם מארץ-ישראל וגם אנשים פשוטים.

למה אנחנו לא יכולים להתחיל מזה? אנחנו מעבירים אחד לשני כמויות אדירות של וירוסים, ולא רק ביולוגיים אלה גם סוציאליים, התנהגותיים, מסתוריים, מוסריים, ערכיים, אידיאולוגיים ומי יודע עוד איזה. האדישות, הכעס והפירוד ממלאים את מערכת הקשרים ההדדיים בינינו ומדביקים אנשים באין מפריע – אלה אנחנו. האם אנחנו מוכנים לחבוש את "המסכה" כדי לעצור את המגפה ולא להפיץ אותה הלאה? אנחנו בכלל לא מוכנים. דווקא כך וירוס הקורונה שם לנו מראה מול הפנים.

הווירוס לא ייקח צעד לאחור, הוא יגיע בגלים, יכול להיות בצורות שונות ובפנים שונות. הרי יש סיבה להופעתו, חוסר האיזון ביחסים בין אנשים שעלה לרמה גלובלית. כשהאנושות לראשונה מרגישה כגוף אחד שלם, היא כבר הבשילה בכדי להרגיש יחסים חדשים, גדי לעלות לעולם אחיד. לכן לא תהיה חזרה לאחור, הטבע העמיד לנו דרישות חדשות ואין סיבה להתכחש אליהן, ושום דבר לא יעזור לנו עד שלא נבין זאת.

בואו נבין את מהות הבחירה שלנו. אנחנו לא מחליטים האם לגדול, אנחנו מחליטים רק איך לגדול. שתי דרכים פרוסות לפנינו וכל תחזית צריכה לקחת את זה בחשבון. אם נרצה להתקרב – נפתור את הבעיות שלנו בעצמנו ונהפוך את הדף של היסטוריה הכללית. אם לא נרצה – נשים את עצמנו תחת מכות הטבע והאגו, נממש את התסריטים הגרועים ביותר, נישאר חבורת אומללים על גבי הפר העולמי. בכל מקרה, בסופו של דבר, נהפוך את הדף.

את הבחירה הזאת ניתן לעשות רק ביחד. בחוסר מעש שלנו, בתקוות "אולי נצליח" ובהפעלה מחדש, אנחנו בוחרים בדרך הארוכה. כי האצת השינויים הפנימיים דורשת מאמץ כללי משותף שלנו. זה בעצם כל הפוטורולוגיה.

ובכן, למה אנחנו חובשים את המסכה כשאנחנו יוצאים מהבית?

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/DONZ4

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest