קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
קטע מתוך מאמר "החרות", בעל הסולם:
"כי המוות בהכרח הוא בחי' העדר ושלילת הקיום של דבר מה, וזהו יתכן בעוד שיש איזה ניצוץ הרוצה להתקיים לקנינו עצמו, יתכן לומר עליו שהניצוץ הזה אינו מתקיים כי נעדר ומת, משא"כ אם לא נמצא באדם שום ניצוץ כזה אלא כל ניצוצי עצמותו מתלבשים בהשפעת נ"ר ליוצרם וזהו לא נעדר ולא מת, כי אפילו כשהגוף מתבטל אינו מתבטל אלא מבחי' קבלה עצמית שהרצון לקבל מלובש בה ואין לו זכות הויה זולתה. אולם כשבא על הכונה של הבריאה והשי"ת יש לו נ"ר ממנו שנעשה רצונו, נמצא העצמות של האדם שמתלבש בנחת רוחו ית' הזה וזוכה לנצחיות גמורה כמוהו ית', ונמצא שזכה לחירות ממלאך המוות."
הרצון לקבל חייב רק להיפטר מהכוונה על מנת לקבל לעצמו, אבל הרצון בעצמו אינו מזדכך ואינו נעלם, אלא רוכש כוונה על מנת להשפיע. אם האדם מסוגל לבצע בתוכו את התנאי הזה במידה המינימלית שלו, במדרגה הראשונה, אם הוא רוצה שכך זה יתבצע, אז האור מגיע ומאיר עליו ועושה אותו ראוי למדרגה הראשונה, שנקראת "מעמד הר סיני".
לשם כך הוא צריך לקבל את כל התנאים, להתעלות מעל לכל "הכבדות הלב", כל הדאגות, כל ההפרעות שנשלחו לו, כדי לשייך הכול להנהגתו של הבורא, ל"אין עוד מלבדו" ולהחליט שהוא טוב ומטיב. לקבל את זה ב"אמונה למעלה מהדעת" ולבטל את כל מה ששייך לו כדי לשאוף בכל כוחות הנפש שלו לכיוון הבורא.
אם האדם משתוקק להתנתק מכל הקניינים של העולם הזה, ולא מפני שהם לא נעימים ומאיימים עליו, כפי שזה היה בזמן ההכנה, אלא להיפך, שיש לו אפשרות לקבל כל טוב, אבל בכל זאת מוותר על זה ומשייך את עצמו לבורא, אז מגיע המאור ובונה בו את המדרגה הראשונה של השפעה (של "לשמה"). זה נקרא קבלת התורה, כי בפעם הראשונה הוא רואה איך "המאור שבה מחזירו למוטב".
ידיעות קודמות בנושא:
הטוב הוא קבוע שאינו ניתן לשינוי
0% לעצמי
תכיר את הגבול שלך
