המדע על הכוח שמנהל את העולם

הכנס בבולגריה, שיעור מס' 1

חכמת הקבלה מתחילה בשאלה: "בשביל מה אני חי?", לשאלה זו מובילה אותנו התפתחות האנושות. במשך אלפי שנים האנושות התפתחה עד שהגיעה למצב שבאדם מתחילה להתעורר השאלה על משמעות החיים, משהו שאין לבעלי החיים. בעלי החיים מתפתחים באופן אינסטינקטיבי, בלי לשאול שאלות, כך פועל בהם הטבע.

עד לזמן מסוים אנחנו התפתחנו כמו בעלי חיים, עד שלאחד מהאנשים על פני כדור הארץ התעוררה השאלה: "בשביל מה אני קיים?". הוא התחיל לחקור אותה וגילה את משמעות החיים. לאדם הזה קראו "אדם". הוא חי לפני כמעט 5800 שנה, הוא חקר את העולם הסובב ואת העולם הפנימי שלו וגילה את המשמעות של קיום האדם: מדוע מתעוררת בו שאלה כזו ולמה היא אמורה להוביל אותו. את המחקר שלו הוא הציג בספר "רזיאל המלאך", הכוח הנסתר.

הכוח הנסתר הזה מנהל אותנו, את הטבע שלנו, את כל הקיום. זה הכוח אשר על ידי "המפץ הגדול" יצר את היקום ואת החומר שהמשיך להתפתח תחת השפעתו.

בכל דור ודור אחרי "אדם" חיו אנשים ששאלו כמוהו את אותה השאלה. הם השאירו לנו את העבודות שלהם שהוסיפו למה שכתב "אדם", כיוון שהאגו כל הזמן גדל והאדם כל הזמן היה צריך לענות על אותה השאלה, אך כל פעם בצורה אחרת, מתוך הכלים הפנימיים היותר מפותחים, מפני שההרגשות והגילויים שלו על העולם הלכו והתרחבו.

כך, בהדרגה, ההתפתחות של עשרים דורות מ"אדם" ועד בבל העתיקה הגיעה לרמה אגואיסטית רצינית. בבבל העתיקה, המסמלת, למעשה, את כל העולם שלנו, התגלה לא אותו האגו הקטן שהיה מספיק ל"אדם" כדי לגלות את ההנהגה העליונה, אלא האגו בצורתו הענקית.

במקורות כתוב שבהתחלה תושבי בבל העתיקה הראשונים היו כעם אחד, כמשפחה אחת, מפני שהאגו שלהם היה עדיין בדרגה אלמנטרית של התפתחות. ואחרי כן, כתוצאה מהאבולוציה הסוערת של האנושות, בדומה להתפתחות הנוכחית שלנו, משך כמה עשרות שנים, בקפיצה, הם הגיעו למצב כאשר הפסיקו להבין זה את זה בגלל האגו הגדול שהתפרץ החוצה. וזה נקרא "מגדל בבל".

במקום להרגיש קרובים זה לזה, כל אחד התחיל להרגיש את האחר כמרוחק, הפוך, זר. הניכור ההדדי הזה הוליד ציביליזציה חדשה לחלוטין, שהיא אב טיפוס של הציביליזציה שלנו שממנה נולדו כל העמים והלאומים ולאחר מכן הוקמו המדינות. כל זה התחיל בבבל העתיקה.

אברהם גילה את אותו הכוח הנסתר כבר בדרגה אחרת, יותר גבוהה. הוא יצר מערכת ידע שלמה והסביר מהי הסיבה של ההתפתחות האגואיסטית שלנו: להתעלות מעל האגו ושוב ליצור את האחד השלם, ולהגיע למצב של הומיאוסטזיס, איזון מוחלט עם הטבע, למצב של השתוות עימה.

אבל העיקר, הם גילו שכל אחד יכול להשיג את הכוח הזה ובעצמו לשלוט בו. בעזרתו אנחנו יכולים להתפתח, לעלות ולהיכנס למימדים חדשים לחלוטין שעליהם כבר מדברים היום הפיסיקאים (יקומים מקבילים, ממדים אחרים, וכן הלאה).

כל זה אברהם גילה מתוך הניסיון האישי, מכיוון שהאגו שנחשף בדורו כבר היה מספיק כדי להרגיש את המערכת הזאת, לראות אותה עין בעין, להתחיל לנהל אותה ולהשתמש בה נכון.

כך הגיע אלינו המדע על הכוח המנהל את העולם שלנו, המדע שמסביר באיזה אופן אפשר לגלות אותו, להיות איתו ביחסי גומלין, כיצד להתעלות בעזרתו מעל הקיום האגואיסטי הבהמי שלנו, כאשר אנחנו נמצאים באותה הרמה כמו הטבע הדומם, הצומח והחי. אם אנחנו מנוהלים על ידי הכוח הזה, אז אנחנו כל הזמן מקיימים את פקודותיו, ואף אחד מאיתנו, כמו בעלי החיים, אינו יודע מי מנהל אותו, אך כל אחד באופן אינסטינקטיבי מקיים את הפקודות שלו שמתעוררות בתוכו.

ואם אנחנו רוצים לעלות מעל הטבע הזה, אנחנו צריכים להשתמש בכוח העליון, כדי שהוא יעלה אותנו לדרגה החדשה הנקראת "אדם". לכן אנחנו צריכים לממש את ההתעלות הרוחנית, ואז האדם ייצא מעבר לגבולות של הקיום החומרי: הלידה, החיים הקצרים והמוות שאחריהם לא נשאר מאיתנו כלום, כמו מבעלי החיים.

אם במשך חיינו אנחנו נשיג קשר מסוים עם הכוח הזה, אנחנו נעבור למצב הבא שנקרא "העולם העליון". בעצם, אנחנו חיים בזמן מיוחד, כאשר כל אחד ללא יוצא מן הכלל יכול לעשות זאת.

מתוך שיעור מס' 1 של הכנס בבולגריה, 01.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שיתוף פעולה הדדי של שני כוחות הטבע
בנקודה של כאוס וחוסר איזון
על פני גל האגו המפותח