הלב מתהפך

אנחנו בעלי בחירה חופשית אחת ויחידה בלבד, ביחס לרצון לרוחניות, לנקודה שבלב שאותה אנחנו יכולים להעלות מעל לכל יתר הרצונות שלנו. ברגע שאני מעלה את הנקודה שבלב מעל לכל הלב, מעל לכל הרצונות האגואיסטיים, מכוון את עצמי ישר אל הבורא, מה שנקרא "ישר-אל", אז באותו הרגע ממש הלב שלי מתחיל להתהפך, לתפוח ולהיות גדול יותר.

כשאני מרגיש נפילה, הרוחניות מפסיקה להיות חשובה עבורי, ושום דבר אינו מאיר לי מלפנים, ריקנות אחת ויחידה. משמע, שהנקודה שבלב הפכה להיות למטה מהרצונות של הלב, ואילו האגואיזם עלה למעלה.

אני שוב מתחיל לעבוד, כדי לעבור את הרצונות האלה ולהעלות את הרוחניות (את הנקודה) מעליהם (מעל הלב). אך ברגע שאני עושה זאת, הלב שלי שוב מקבל הכבדה, וכך כל פעם החשיבות מתהפכת בצורה הדדית.

מתוך שיעור "הקדמה לספר הזוהר", 10.03.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
לא כל החיים הם פיקניק…
להפוך לעובר רוחני
אין זו עייפות אלא חוסר רצון