דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הלבוש הגשמי והלבוש הרוחני

הלבוש הגשמי והלבוש הרוחני

מתוך שיעור של הרב"ש: "המשל קצת קשה. מה זה בגשמיות לבוש? כשהאדם ערום, הוא בחיסרון. אם הוא לובש איזשהו לבוש – זה המילוי שלו, כדי שלא יהיה ערום.

והנמשל הוא: מקודם האדם היה ערום, ולא היו לו אורות. הכלים היו ריקניים. עכשיו בא אור דתחתון וממלא אותו, כאילו ממלא את חסרונו, לא במאה אחוז, אבל במובן מסוים זה דומה להתלבשות העליונה. כשם שאדם שיש לו חיסרון ללבוש ממלא את חסרונו – גם כאן האורות דתחתון ממלאים את הכלים הריקניים.

במה זה דומה ללבוש? אני לובש לבוש, אני מתכסה בלבוש. ולכן אני אומר: "כשאני ערום, זה חיסרון בשבילי, זה לא יפה, יש לי בושה. ואם יש לי לבוש, אני מכסה את החיסרון שהיה לי כשהייתי בעירום".

מה אפשר ללמוד מכאן לעבודה הרוחנית? כמו שבגשמיות הלבוש ממלא את החיסרון של העליון, שעורר בו בחינת בושה – כמו כן הכלים הריקניים הם בחינת חיסרון. וכשהאור בא וממלא אותו – זה דומה ללבוש".

הלבוש הגשמי דומה במובן מסוים ללבוש הרוחני, מפני שאנחנו לובשים אותו מפני הבושה. בלעדיה אנחנו מרגישים חיסרון ברצון האגואיסטי שלנו. אנחנו רוצים לשמור על הכבוד שלנו, הגאווה שלנו, להגן על האגו שלנו, ולכן אנחנו זקוקים ללבוש הגשמי.

ואילו הלבוש הרוחני הוא המסך והאור החוזר שאני רוצה להלביש על העליון, כדי לאפשר לו להתגלות בי. אני סובל ונכלל מהחיסרון של העליון והוא הופך לרצון העיקרי שלי. אני מתחיל לאהוב את הזולת אפילו יותר מאת עצמי, והרצון שלו הופך לרצון שלי. המשמעות של הלבוש הרוחני היא שבמקום האגו הפרטי שלי, אני מתחיל להעריך את העליון, שהופך עבורי לחשוב יותר.

מתוך ההכנה לשיעור, 09.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אתה, אני והבורא
המילוי הוא המסך והאור החוזר
להיות נשמה אחת ולא שׂק אגוזים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/liJ5m

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest