הכרת הבורא

שאלה: באחת ההרצאות שלך שמתי לב לביטוי שבו השתמשת: הכרת הבורא על ידי הנברא. בעיקרון תהליך ההכרה עצמו דורש מאיתנו זמן רב, תשומת לב והשתלבות. מצד אחד אנחנו מכירים את הבורא דרך הבריאה, כלומר דרך פעולות בחיים אבל מצד שני, עלינו לצאת מהחיים האלה, כדי להכיר את הבורא כיצד ניתן להסביר את הסתירה?

תשובתי: למעשה אנחנו יכולים לעסוק בכל מה שליבנו חפץ אם לא מזיקים לאנשים אחרים, מפני שזה לבטח יעצור אותנו בדרך לגילוי של הבורא. אם אנחנו חיים ועובדים בצורה רגילה, ויש לנו כל מה שבדרך כלל יש לאדם, אבל עם זאת אנחנו מקדישים זמן באופן שיטתי ללימוד השגת הבורא, כלומר מקדישים לזה נאמר, שעתיים – שלוש ביום, זה מספיק, כדי להתחיל להרגיש את הספירה שמנהלת אותנו, שנמצאת מחוץ לעולם שלנו, להתחיל לתקשר איתה, לגלות אותה, להיכנס איתה לדו-שיח פנימי, וכך להתקדם עד למצב שמתחילים באופן מעשי לגמרי להרגיש את המצבים הללו. זו בשום אופן לא טיסה לאיזה מרחב, לא מדיטציות, אלא פשוט אימון שיטתי להרחבת ההרגשה, העלאת רגישות של החיישן הפנימי.

שאלה: האם אני צריך להשתמש מיד בתחושות החדשות, בידע החדש, בתפיסת העולם החדשה בחיים שלי?

תשובתי: זה לא מחייב לשום דבר. מה שיתרחש יתחיל להתממש בהדרגה רק לפי הבחירה של האדם. הוא יוכל להשתמש בזה לצורך השגת המציאות האמיתית שלנו. האדם ירגיש את הכוחות שמנהלים אותו, כיצד הם משנים את הרצונות שלו ומניעים אותו מבפנים, הוא יתחיל להרגיש באופן מדויק לגמרי את "היד", שנמצאת בתוכו, כמו בתוך בובה שמופעלת, מניעה ומנהלת אותו, ובתגובה להרגשה הזאת האדם מקבל החלטה אם לציית לה או לא, ללכת יחד איתה או לא.

כאן כבר מופיעה הבחירה החופשית. באופן כזה אדם מתחיל לעבוד או ביחד עם הכוח העליון, שמנהל אותו, או כנגדו. באופן כללי, כאן מתחיל השילוב בינו לבין הבורא.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 24.05.2020

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/nLvK1

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest