דף הבית / חינוך, ילדים / הכרחיות טבעית

הכרחיות טבעית

שאלה: בשנות ה-20 וה-30 של המאה העשרים, הפסיכולוג המפורסם, לב וִיגוֹצְקי (וִיגוֹטְסְקי), הציג את הרעיון של "מרחב ההתפתחות הקרובה", שכולל בתוכו הבדל בין ה"אני" האידיאלי וה"אני" הריאלי. אם המרחב הזה נעשה גדול מאוד, אז באיזה שהוא רגע, הקשר בין שתי המערכות נקרע והאדם מפסיק לתקשר עם המציאות. מופיעים הונאה ושקר, זה מה שקרה ברוסיה. האם אתה רואה סכנה בכך, שבין התמונה האידיאלית של החברה האינטגרלית ובין המצב הנוכחי של האנשים, ישנו פער משמעותי?

תשובה: אתה מבין מה זה אומר "הכרחיות טבעית"?

אם בעת ההיא של שנות ה-20-30, כל הרעיונות האלה היו רצויים, אז במצבינו הם הכרחיים. מנקודת המבט של רוסיה דאז, שהייתה הרוסה, ענייה ומדוכאת, החברה הקפיטליסטית הייתה נראית כמו גן-עדן על פני כדור הארץ – חברה מערבית חופשייה, פורחת, היום אין את זה. היום, מול עיני כולם יש רק תמונה אחת: או הרס מוחלט או עבודה יצרנית ברמה חדשה.

לכן, אני שוב מדגיש, שבתוך האדם צריך באופן קבוע לעורר את הנקודה הזאת – שאין פיתרון אחר.

בדיוק כמו במשבר האירופאי הנוכחי – אין פיתרון אחר. הם כל הזמן מנסים להתחמק, לדחות את קבלת ההחלטה עד למפגש הבא, מבטיחים במפגש הבא לחשוב על פיתרון חדש. אך ודאי שאין מה להמציא. אף אחד לא יודע לאן כל זה הולך, כי אף אחד לא יכול לחשב, לנחש, את ההשפעות השליליות מהסחבת (ביורוקרטיה) הזאת וההרס הבלתי רצוי שבא כתוצאה מכך.

אין דרך אחרת. זה דבר ראשון.

הדבר שני הוא הקרע, ניתוק היחסים. אני חושב שכאן אנחנו צריכים להתעסק בעבודה רצינית, והעיקר – לפתח בהדרגה את החברה. אצלנו קיימת רק מערכת אחת של השפעה על האדם – הסביבה. אך ורק הסביבה – אין משהו אחר. פסיכולוגים, סוציולוגים – זה ממש טוב, אבל בלי השפעת הסביבה על האישיות של האדם, הוא לא ישתנה, לא יקבל מהחברה תוכן שיחיה בתוכו.

ואם מומחה מסוים מדבר איתי על זה, אז אני שומע בקולו, לרגע אחד מרגיש מפוחד, מופתע, חדור ומוכן ברגע הזה ליישם ולעשות משהו בנושא, לשאוף למשהו, אני מבטיח זאת לעצמי. אבל אחר כך, ללא הכוח המניע של הסביבה – אני לא אעשה את זה אף פעם.

אני צריך שהחברה תתמוך ברעיון הזה, אני זקוק לדחף מהחברה שתחייב אותי ליישם אותו, על בסיס התכונות האישיות שלי: קנאה, הרצון לקדם את עצמי, לבטא את עצמי, הרגשת הבושה – מי אני בהשוואה לכולם ואיך אני נראה בעיני הילדים והקרובים שלי. פה אפשר להשתמש בכל המשאבים שקיימים אצלנו (הם כולם אגואיסטיים כי קיימים סביב האגו), כדי להכריח את האדם להיכנס לאט לאט במודעות הנדרשת לאחדות האינטגרלית עם האחרים.

בראש החברה צריכים להיות מומחים, פסיכולוגים, ואחריהם השכבה החברתית, התקשורת.

מתוך שיחה מס' 6 על החינוך האינטגרלי, 14.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
האדרת האישיות
כפייה או הכרה
המעבר להשפעה כתהליך טבעי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/aAQmI

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest