דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הכי חשוב נמצא בסוף

הכי חשוב נמצא בסוף

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ד: "חכמת התורה היא מתגלית יותר ויותר בדורות אחרונים. והוא מטעם שאמרנו, כי מתוך שקומה הכללית, הולכת ונשלמת על ידי היותר אחרונים דוקא, לכן נמשכים להם אורות יותר שלמים אע"פ שמהותם עצמם הוא גרועה ביותר."

זה נובע מערך הפוך בין "כלים" ל"אורות". ככל שהכלים טהורים וזכים יותר, כך יש בהם פחות אור, למרות שהכלים האלה מתבטאים ומתוקנים על ידי הכלים הקודמים להם. ולהפך, ככל ש"עביות" הכלים גדולה ועמוקה יותר, כך קשה יותר לתקנם. לעומת זאת, האורות בהם גדולים יותר ומתגלים באמצעות התיקון שלהם.

האורות האלה מתלבשים דווקא בכלים הדקים והזכים יותר, היות וכניסת האורות מתבצעת בסדר נרנח"י, בעוד שסדר תיקון הכלים הוא כח"ב זו"ן.

במילים אחרות, הכלים מתגלים מה"כתר" עד ה"מלכות", מהעליונים לתחתונים, ואילו עם האורות להפך, מ"נפש" ל"יחידה", מהקטנים לגדולים. ברצף כזה הם מתקשרים ביניהם.

העקרון הזה אינו פשוט ומבלבל אותנו, ומקשה מאוד על ההבנה שלנו של יחסי הגומלין בתוך המערכת בכללות, בכל עולם ובין העולמות. לפעמים צריכים פשוט לקבל זאת ככלל, כחוק, עד שזה "יתיישב" בהדרגה וישתלב עם הכלים הפנימיים החדשים. ורק אז, אחרי שהאדם מרגיש את המהות, הוא מתחיל להבין את זה. בהתחלה ההרגשה באה בתוך הכלים המתוקנים במידה מסוימת, ולאחר מכן באה ההבנה. השכל הרי תמיד בא בעקבות הרגש.

האנשים שאינם קשורים למהות הפנימית של התורה ושמודרכים על ידי השכל החיצון שלהם, אינם מבינים את העיקרון הזה ולכן אינם רואים את הייחודיות של זמננו ושל דורנו. הם מכירים בתהליך ההתדרדרות הכללי, אך יחד עם זאת מסירים מעצמם את האחריות לתיקון העולם. הם סבורים: "אם כבר התדרדרנו כל כך, אז נשאר לנו רק לחכות לבואו של משיח".

אך זה אינו נכון. הדור שלנו הוא החשוב ביותר במטרה הכללית. ואף על פי שאנחנו מתכופפים תחת הנטל הכבד של האגו שלנו, זה מיועד לזה שנעבוד עליו ולא שניפטר ממנו. באמצעות עבודה כזאת אנחנו נמשוך אורות גדולים מאוד לנשמות הגבוהות שהתחילו לתקן את הבריות, והנשמות האלה הן אדם, אברהם, וכולי. ואנחנו נקבל אור דקיק וקטן בהתאם למקומנו במערכת הכללית ובצורה כזאת נתקדם, עד שנגיע לעשר הספירות השלמות של כל הבריאה.

אז למעשה, נגיע להשגה ונבין איזו עבודה קשה ביצענו. גם אם טעינו והתבלבלנו, אפילו שלא הצלחנו לפתור ולפענח, גם אם חטאנו והפרנו, זה לא חשוב. אי אפשר היה אחרת. בסופו של דבר הכול יגיע לניתוח הנכון, לחשבון האמיתי, ורק אז במדרגה הגבוהה נוכל לעריך נכון את מצבנו ולהבחין בחשיבותו.

ובינתיים עלינו רק ללכת קדימה ב"אמונה למעלה מהדעת" ולהאמין לבעל הסולם שכותב שהדורות הראשונים היו חשובים ברצונות הזכים שלהם, ואילו אנחנו חשובים ב"עביות" שלנו.

מתוך השיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 27.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
דור חסר שורשים
ועיקר ההארה נשאר בשורש
נעביר את האור הלאה בשרשרת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/B87KR

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest