הכול תלוי במזל

זוהר: פרשת מקץ, סעיף קי"ג: ויוסף הוא השליט על הארץ. יוסף זהו שמש, ז"א, כי יוסף הוא יסוד דז"א, השולט בלבנה, הנוקבא ומאיר אליה, ומזין אותה… כי אותו הנהר הנמשך ויוצא מעדן, שהוא יסוד, הנקרא יוסף, ממנו ניזונים כולם, ומשם פורחות נשמות לכל אדם. ומשום זה כולם משתחווים למקום ההוא, כי אין לך דבר בעולם שלא יהיה תלוי במזל, שהוא יסוד.

הכול תלוי באורות המילוי, האורות של התיקון שבאים מהיסוד למלכות, אל הנשמות הנמצאות בתוכה. המלכות יכולה לקבל את האורות האלה, כשיחד עם כל הנשמות הכלולות בתוכה, היא משיגה את ההידמות וההשתוות עם התכונות של היסוד.

היסוד מכיל בתוכו את כל התכונות שקיימות מעליו, את הספירות של זעיר אנפין. אם הנשמות שבמלכות מסוגלות להשיג איחוד, להפוך להיות אחד שלם, כמו היסוד, הן מקבלות ממנו אור, הנקרא "מזל" (הצלחה), אור שמתקן אותן.

לכן התנאי לקבלת התורה הוא "ואהבת לרעך כמוך" או לפחות להתאחד "כאיש אחד בלב אחד". אם אנחנו מוכנים לחיבור הזה, אפילו שאיננו מסוגלים ליישׂמו משום שרק האור מבצע את כל הפעולות, לפי מידת הרצון שלנו האור יישׂם אותו.

אם במידת היכולת שלנו לחשוב על החיבור, אנחנו מוכנים להתאחד, אז אפילו שההשתוקקות הזו היא עדיין ב"לא לשמה", היא רק חיצונית ומלאכותית, האור מבין זאת ופועל עלינו. קיים הבדל בין המדרגות, ומשום כך האור מבין אותנו באותה הצורה שאנחנו מבינים את הילדים הקטנים שלנו – לֵמה כל אחד מהם מסוגל ברמה שלו, בהתאם לאופי ולתכונות שלו.

כאשר בהתאם למצבי הנשמה שלנו, אנחנו מוכנים להיות מחוברים זה עם זה, אנחנו מדמים את עצמנו ליסוד, אז ישנה נקודת מגע בין המלכות ליסוד, והנשמות שבתוך המלכות מקבלות את המאור המחזיר למוטב. לכן נאמר שהכול תלוי במזל – באור שמגיע מהיסוד למלכות.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 03.02.2010

רשומות קודמות בנושא:
בנקודת הפוקוס על הרוחניות
נקודת המגע עם האור
כיצד לנהל את הגורל