קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס סנט פטרבורג, שיעור מס' 4
הדבר הגרוע ביותר בקשר למצבנו הגשמי והרוחני, הוא קלות דעת. אין דבר יותר גרוע מזה. איזה גיחוך קטן, תנועה או פעולה של זלזול, וזהו, הכול בתוכי נופל. צריך נורא לפחד שבזה אתה עלול להזיק לחבר, אבל לעצמך אתה תזיק פי כמה וכמה יותר.
צריך להיות ב"שמחה רצינית" תמידית, אבל מהלב. אפילו אם המצב שלך גרוע, אבל ההתלהבות באה מהלב, זה יעזור. בשום פנים ואופן, שום ראוותנות, אלא אם כן אתה משחק בזה בכוונה כדי לעודד את החבר. צריך מאוד לשמור על הרמה שלנו וכל הזמן לדאוג כדי להתעלות עוד ועוד. אסור לשכוח על כך, שהעיקר זו ההכנה.
אני מייעץ לאלה שיש להם אפשרות להתחבר לשיעור הבוקר שלנו בשידור חי. אף שאני אומר, שזה לא משנה מתי לראות אותו, אפשר גם אחר כך, אבל בכל זאת זה זמן אמת. עבור האדם יש לכך חשיבות פסיכולוגית. אנרגיה רוחנית קיימת בעולם, היא נמצאת כאן.
אבל כאשר האדם מרגיש שעכשיו הוא יכול לא לתפוס את המצב הזה, לא לפחד שזה ייעלם, כלומר נמצא במצב של רפיון: קם, עוצר את המחשב, שותה קפה, וכולי, הוא אינו דבוק למסך.
לכן אני מאוד מבקש מכם, אני ממליץ: אם אפשר, לפחות לראות חלק מהשיעור בשידור חי ולא לפספס את החיבור והאיחוד שלנו בימי ראשון בערב.
אתה רואים בעצמכם מהי המשמעות של ההכנה: אנחנו כולנו מתכוננים למצב של גמר התיקון, של דבקות מלאה של כולם יחד עם האור. כל החיים שלנו, כל ההתעלות הרוחנית שלנו נקראת "הכנה", ולכן היא צריכה להיות קודמת לכל פעולה שלנו. לפני השיעור אני צריך לקום לפחות רבע שעה קודם כדי לקרוא משהו, אני צריך לעשות משהו עם עצמי, אני צריך לשמוע משהו בדרך לשיעור.
תקראו תהילים או איזה שהם קטעים מהמאמרים שלנו, משהו שלא קשור לשום דבר, שמכוון באופן רצוי. הכנר או נגן הצ'לו מכוון את כלי הנגינה שלו ללא קשר למנגינה שאותה הוא ינגן מאוחר יותר. כך גם אנחנו צריכים לכוון את ה"כלי" שלנו, ואחר כך בשיעור הוא כבר ינגן.
אני לא מתאר לעצמי איך הייתי נכנס לשיעור מבלי לכוון את עצמי אליו. לא חשוב לי לדעת מה אני אעשה איתכם. תאמינו לי, עכשיו התיישבתי, הסתכלתי על הנושא של השיעור והתחלתי אותו. זה לא משנה לי. אבל אני חייב לכוון את עצמי לפני כן!
לפני השיעור הלילי, הרב"ש היה מטייל ברחוב במשך חצי שעה. אני קם שעה וחצי לפני השיעור, אף על פי שאני צריך ללכת עד לכיתה חמישים מטר, ואפילו פחות. אני חייב לעשות מקלחת חמה, להתעורר, לקרוא משהו מהחומרים שלי, שאינם מסיחים את דעתי מהשיעור, אלא להיפך, נותנים לי את הכיוון הנכון.
לפעמים קורה שאתה קורא איזה חומר ואחר כך קשה לך לשנות את המחשבה, אתה מגיע ופתאום הכינו לך נושא אחר לגמרי. זוהי אחריות, הרי לפניי יושבים עשרות אלפי תלמידים בעולם!
וכך צריך להרגיש כל אחד מאיתנו, מפני שאנחנו עובדים על יצירת "כלי" משותף. אני לא מכוון לאף אחד בנפרד, אני מכוון לאותו החיבור שאותו אתם יכולים בכל רגע לתת לי. ואם אתם לא יכולים, אז גם השיעור לפעמים לוקה בחסר.
ולפעמים, המצב שלכם, החיבור שלכם עד כדי כך פותח אותי, שהדיבור ממש זורם בזרם חופשי ושוטף. וזה לא תלוי בכמות האנשים, אלא זה תלוי באיכות החיבור. לפעמים אתם מצליחים, ואז מופיע חומר נפלא. לכן צריך לקחת את כל זה בחשבון ולהיות ילדים טובים.
מתוך שיעור מס' 4 בכנס בסנט פטרבורג, 12.07.2013
ידיעות קודמות בנושא:
בוקר חדש תלוי ביום הקודם
מהי קלות ראש בעבודה
הכנה – ערבות ללימוד מוצלח
