דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הכול לטובת הנקודה המשותפת שלנו

הכול לטובת הנקודה המשותפת שלנו

laitman_2010-11-23_8288.jpg

עבירה נחשבת רק כחוסר הרצון שלי להתחבר עם החברים. אין עבירות אחרות. מובן, שאסור לעשות רע לאנשים אחרים, אבל אנחנו לא דנים במה ששייך לגוף הבהמי ולרצונות הטבעיים שלו: אוכל, מין, משפחה וכן רצון לעושר, שליטה, כבוד ומושכלות. כיצד יכולה להפריע להתקדמות הרוחנית שלך העובדה שתהיה עשיר או קנאי? להיפך, נאמר: "קנאת סופרים תרבה חכמה".

אינך צריך לצמצם את הרצונות שלך, תשאיר אותם במנוחה, הם יצטמצמו בעצמם. ובכוח לא תוכל לעשות איתם שום דבר. רק תגדיל את חשיבות החיבור דרך הזולת עם הבורא. ואם אתה תרגיש שבמקום החיבור וההשתוקקות לחיבור, פתאום מגיעה לך הכבדת הלב, שמרחיקה אותך ומאלצת אותך לזלזל בחיבור, זה נקרא שאתה נמצא בעבירה.

מובן שלא אתה עשית אותה. האדם לא עושה עבירות, הוא מקבל אותן מלמעלה. מלמעלה נותנים לך רצון, מחשבה, ואתה מתרחק מהסביבה, מתחיל לזלזל בה, ולא רוצה להיות איתם. רק על עבירות מסוג זה מדובר.

מדובר רק על סוגי הקשר בינינו. בתוך כל אחד מאיתנו מסתתרת בהמה, ואילו בינינו אנחנו מתחברים בכל מיני סוגי הקשרים האפשריים.

מה שמתרחש בתוך הגוף הבהמי הזה, לא מעניין אותנו, אותנו מעניין רק מה שמתרחש בינינו. בינינו קיים האור ואנחנו רוצים לדעת כיצד לבנות כזאת רשת שבה נוכל לגלות אותו.

אם אני יוצא מתוך הבהמה שלי, מתעלה מעל עצמי, זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת", מפני שהדעת נמצאת בתוך השׂכל הבהמי שלי. את העלייה הזאת אני רוצה ונמשך לנקודה המרכזית שבינינו.

בנקודה המרכזית הזאת אנחנו מגלים את הרצון הכללי המשותף, את המחשבה המשותפת, ושם אנחנו נגלה את הרצון המשותף וההדדי שלנו להשפיע, שנקרא "ערבות הדדית". הרגשת ההדדיות מורגשת בנקודה שבה לא נמצא אף אחד מאיתנו, אלא קיים משהו שנולד מחדש, שנמצא מחוצה לנו. והנקודה הזאת תהפוך למקום הגילוי של הכוח העליון.

ואילו את הגופים הבהמיים האלה אנחנו אחר כך בכלל נפסיק להרגיש, העולם הזה ייעלם מתוך התפיסה שלנו ותישאר רק ההרגשה האחת של האור, שממלא את החלל שבינינו.

אם אני נמשך רק אל עצמי, אז יוצא ממני אדם רגיל של העולם הזה. אך אם אני נמשך אל החברים, אבל רוצה לנצל את הקשר שלנו למען עצמי, זאת כבר עבירה, קליפה. כי אני משתמש בכוח הקבוצה והיציאה מתוך עצמי למען התועלת והרווח שלי.

ואילו "מצווה" נקראת, כשאני מעביר ומשתמש בכל הרצונות שלי, בכל היכולות והפוטנציאל שלי לטובת הנקודה המשותפת המרכזית שלנו.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 02.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אין מצווה בלי עבירה
השלישי לא ניתן
הפיזיקה של הרצונות שלנו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/iqWzb

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest