הכוח של חולשתנו

שאלה: כיצד ניתן לפנות לבורא כמה שיותר מהר ויחד עם זה לא לשפוט אותו?

תשובתי: אין זה משנה לבורא אם אתה שופט אותו או לא. לבורא לא כל כך חשוב אם אתה מברך אותו או מקלל אותו, חשוב לו יותר שלא תשכח אותו. אינך שוכח שהבורא קיים ושהוא טוב ומיטיב, שהוא הסיבה לכל המאורעות בחיים שלך. זה אומר, שמה שלא תקבל עכשיו, זה הכול לטובה – אך לא סתם לטובה: זה מקדם אותך אל המטרה. אפילו אם ההרגשות הן נוראיות, אתה מקבל ומבין במדויק את מה שנחוץ כדי שמהנקודה הזאת תשתוקק אל המטרה.

כיצד אני משתוקק אל המטרה? – בדרך של התכללות בקבוצה. כיצד עליי לקשור את עצמי עם הקבוצה? באמצעות כל מיני פעולות. ומה ייצא מזה? – אני אקבל מהקבוצה רצונות חזקים יותר. ואז אני ארגיש שאני לא שווה שום דבר ולא יכול להתקדם. רצון חזק שהתקבל מהקבוצה, יזמין כביכול תגובה מנוגדת.

איך זה יכול להיות? – ניקח לדוגמה מחלקה בצבא המורכבת מעשרים חיילים. כאן כל אחד מקבל תמיכה מכולם, ועם כוחות המוכפלים פי עשרים היא יוצאת למשימה. אך בקבוצת מקובלים הכול הפוך. במקום להכפיל את הכוחות שלהם בכוחות של החברים ולזנק להתקפה, אני מרגיש את עצמי פי עשרים חלש יותר, ואילו המטרה הופכת פי עשרים יותר חשובה בעיניי. אנחנו חושבים שנהפוך להיות חזקים יותר, בכך שנתכלל בקבוצה. ולמעשה אנחנו נחלשים, אך יחד עם זאת קולטים מהחברים את חשיבות המטרה.

עכשיו אני מביט על המטרה כמהופנט, אבל… רואה בבירור שאין באפשרותי להשׂיגה. בדיוק כך, בניגודיות ובהופכיות לֵמָה שמתרחש בעולמנו. הקבוצה צריכה לתמוך בי, בכך שמראה לי שזהו המצב הרצוי. אליו אנחנו חייבים להגיע, והבורא "לא יפיל אותנו" ולא "ישכיב אותנו על הגב", בכך "שישאיר אותנו חסרי נשימה בשׂדה הקרב".

בזמנו המרגלים שנשלחו לארץ ישראל, נפלו בדיוק למלכודת כזו. כל החטאים של עם ישראל, ההולכים אל הבורא, המתוארים בתורה, הם רק בגלל שבני אדם אינם יכולים להעריך/לתפוס בצורה נכונה ומטרתית את ההתרשמויות המופיעות בהם על עצמם, על הקבוצה, על הבורא, על הדרך ועל המטרה. למרות אפיסת הכוחות, המטרה היא נעלה וחשובה בעינינו. ועכשיו זה הזמן, דווקא הודות לאפיסת הכוחות, לצעוק: "איפה האור?! אתה הרי הבטחת!". הבורא אוהב כשאנחנו דורשים, זה נקרא: "ניצחוני בניי". ואז אנחנו נקבל כוחות. באופן כזה, יחד עם החולשה וחשיבות המטרה, הקבוצה חייבת להוסיף לכל אחד ביטחון שאנחנו בכל מקרה נשיג את שלנו.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 04.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
אומנות להפעלה מחדש, במהירות הבזק
כולנו ערבים זה לזה!
ניצחוני בני…

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest