דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הכוח המשותף של הקבוצה הוא קנה המידה היחיד

הכוח המשותף של הקבוצה הוא קנה המידה היחיד

שאלה: בזמן לימוד חכמת הקבלה אני מרגיש כל מיני תחושות. מאיפה אני יכול לדעת שהן נכונות ושזאת לא פנטזיה?

תשובתי: הקריטריון הרוחני היחיד שלנו – זאת הקבוצה. אני צריך לראות את אוסף הרצונות שלנו. אני רוצה שכולם יהיו מחוברים על ידי כוח הערבות ההדדית, מעל לחיים הגשמיים. שהחיים הגשמיים ימשיכו לזרום כרגיל, הרי בעל כורחי אני נולד, חי ומת. אבל עכשיו מדובר על ההשתוקקות הבסיסית של האדם, על המדרגה הגבוהה יותר, שבה אנחנו צריכים להתחבר בינינו. אני בודק את עצמי ביחס לאותו הכוח המשותף.

במקרה כזה יש לי איזשהו קנה מידה שמאפשר לי לקבוע מהי הרוחניות. כל שאר ה"תמונות" הן דמיוניות ומוטעות.

מהצד השני, אם אינני מסוגל לתאר לעצמי את התמונה הכללית ששורה בקבוצה, זה מראה לי במדויק עד כמה סטיתי מהכיוון הרוחני. אנשים מדמיינים לעצמם את הרוחניות בכל מיני צורות הזויות, בו בזמן שהמהות הרוחנית היחידה עבורנו עכשיו היא דווקא הכוח המשותף של הקבוצה. אחרת לא תוכל לתאר לעצמך שום דבר בצורה נכונה.

ומתוך זה תבין עד כמה הגישה שלך עד עכשיו הייתה מוטעית. הרוחניות הצטיירה לך בצורה אחרת לגמרי, היא משכה אותך לכל הכיוונים האפשריים חוץ מהכיוון הזה. לכן, תחזיק בכיוון המדויק, וכל פעם תתקן אותו רק לכיוון הקבוצה. לא משנה מה נקרא ומה נלמד – הכול מכוון רק כלפי האיחוד שלנו ולא על שום דבר אחר. אפילו אם אתה שונא מישהו, זה עדיין לא שייך לטוב או לרע כפי שהתורה מתארת אותם. מפני שהתורה מדברת רק על החיבור בין החברים בקבוצה. תנקה את המהות הרוחנית מהקליפה, תנתק אותה מהבית, מהמשפחה, מהעבודה, מכל העולם הזה, ותשאיר בתפיסה שלך רק את הכוחות, שאותם אנחנו רוצים לחבר.

רק את הכוח המשותף הזה אתה מחפש בלימוד ובין החברים, וכל מילה של חכמת הקבלה מעבירה אותך בהכרח דרך המושג הזה. רק אז תוכל להתקדם קדימה בצורה האופטימלית. כל התקדמות אחרת תוביל אותך בדרך של ייסורים.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מבוא לספר הזוהר", 25.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לבקוע את "הקליפה" של הניכור
המרחק אינו הפרעה
לטפח את ההרגשות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/8GS3E

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest