קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מתוך שיחה בכנס בסוצ'י.
שאלה: אם ביציאה לאנשים אנחנו רוצים להעביר להם הרגשה של חיבור, האם אנחנו צריכים להתייחס אליהם בצורה מסוימת, נניח, כמו הורים לילדים שלהם, באהבה?
תשובתי: אנחנו צריכים להתייחס אליהם כאל אנשים מיוחדים מתוך כל האנושות. מאחר והבורא הביא אותך למגע דווקא איתם, אתה צריך לגלות רגשית את עצמך כלפיהם. ההכְוונה הרגשית קובעת הכול.
שאלה: מתוכננת אצלנו יציאה למנהלי האליטה בעיר. אבל אני אישית הרגשתי דעה קדומה פנימית אליהם. האם אפשר לצאת לאנשים במצב כזה?
תשובתי: בשום אופן לא. כי את כל זה מסדר הבורא: בונה לך בהם כל מיני עיוותים, פרצופים מעוותים. ואילו אתה צריך להתייחס אליו באהבה. אתה ניצב מול האחרים כמו מול הבורא. הניסיון הזה הוכן לך כדי שאתה תראה: אם אתה לא אוהב מישהו, ולא יכול לעשות כך שהוא יאהב אותך, זה סימן שאין לך הכְוונה רוחנית נכונה.
שאלה: את כל הפעולות עם הקהל החיצון מבצע האור. אבל אני לא מרגיש אותו, אלא רק רואה תוצאה חיובית, שלפי החישובים שלי לא היה צריך להיות. איך מתחילה העבודה של האור ומה תלוי בי כדי שהעבודה הזאת תתחיל?
תשובתי: באמת, לפעמים אתה בעצמך מרגיש בפנים חסר רגש, גאוותנות, זלזול בכולם. מבחוץ, גם כן בקושי מדבר. ופתאום אתה רואה שאנשים נמצאים ממש בהתלהבות, נדלקים, על אף שאתה בכלל לא היית מכוון לזה.
אבל האור פועל לפי חוק משלו. גם איתי זה קרה לא אחת, אפילו בשיעורים. את כל זה מסדר הבורא, בכך שמראה לך שלגמרי לא משנה כיצד אתה תופס הכול, הוא עושה את העבודה שלו. כדי להדגים את זה, הוא נותן לך מצב של זלזול, גאוותנות וכולי, ואילו אתה צריך להתעלות מעליהם.
מתוך שיחה בכנס בסוצ'י, 09.06.2014
ידיעות קודמות בנושא:
איך למצוא חן בעיני הקהל?
כוונון לאיחוד אינטגרלי
להביא לאנשים את כוח האיחוד
