היפוך הליבה שלי

הכוונה הפנימית קובעת הכול, ולא נדרשות לשם כך מילים. אם אנחנו יודעים שחייבים כל הזמן להימצא בחיבור, בכך שמתגברים על כל ההפרעות, גם המשותפות בתוך הקבוצה וגם הפרטיות של כל אחד, אז אנחנו נהיה בכוונה הנכונה.

אנחנו כל הזמן חוזרים אל הכוונה – בזמן השיעור, בזמן שמיעה חוזרת של הקלטות במשך היום, בזמן הקריאה בבלוג. באופן כזה אני כל הזמן מזכיר לעצמי ומחזיר את עצמי לכוונה על החיבור. וחוץ מזה, אני דואג לכך שכל החברים יהיו בחיבור. כי אם יהיה לנו רצון משותף חזק, אז בזכותו אנחנו נגלה את הבורא.

ואם הכלי הכללי המשותף הזה לא יהיה קיים, אנחנו לא נשיג את הגילוי.

התנאי הזה, הוא לא גחמה של הבורא או של השדה העליון, כאילו שדורשים ממך לשלם במקום אחד כדי לקבל אחר כך במקום אחר, כמו בחנות. דבר כזה אינו קיים ברוחניות.

ממך נדרשת הנחיצות, הצורך באותה תכונת ההשפעה, ורק אז אתה תוכל לגלותה. גם עכשיו היא כבר מקיפה אותך מכל הצדדים. אתה נמצא בתוך השדה העליון הזה, אך אינך יכול לגלותו מפני שאתה לא מרגיש בו שום צורך. אז על מה אתה בוכה?

אתה אפילו לא יודע מה זאת תכונת ההשפעה, השדה העליון שאליו אתה משתוקק. אתה בוכה על משהו אחר לגמרי, על זה שלא קיבלת מילוי בתוך הרצון לקבל, בתוך האגו. אם באמת הייתה חסרה לך תכונת ההשפעה, אז אתה מייד היית מגלה אותה בתוך השדה הזה.

כי אתה הרי נמצא בתוך השדה הזה, רק שהמטען שלך, הרצון שלך לתפוס אותו, בינתיים חלש מאוד. ויכול להיות שהמטען הזה בכלל מכוון לכיוון הנגדי, לא כדי לקבל את תכונת ההשפעה, אלא פשוט ליהנות ממנו.

אתה יכול לבדוק האם אתה מכוון לאותו הכיוון עם השדה הזה, עם תכונת ההשפעה, אם תנסה להתחבר עם האחרים. ואז אתה תראה האם אתה באמת רוצה חיבור או לא, האם אתה זקוק להשפעה ואהבה או לא.

עד שאנחנו לא נתחיל לעבוד בקבוצה מעל לאגו שלנו, בכך שמנסים להתחבר, אנחנו לא נקבל את התכונות הפנימיות שדרושות למגע עם השדה העליון, עם הבורא, כדי לבקש ממנו את כוח התיקון. לכן, העבודה בקבוצה זה התנאי המקדים ההכרחי ביותר. ולכן נאמר: "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

דווקא בגלל זה נעשתה השבירה של הרצונות, כדי שאנחנו נוכל, על ידי העבודה עם האחרים, להשיג את הנחיצות ואת הצורך בתכונת ההשפעה. העיקר, זה הרצון ללמוד להשפיע.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", מניו יורק, 21.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מטען חיובי
אני ערב לכולם!
הטוב ביותר לחברים